Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 118

— 112 Lehre Vornahmen, bestand darin, dass man mit Galenus die Bilder der Dinge auf der Linsenbapsel sieh, wie man sagte, abdrücken 4(J) liess und so den Sehvorgang als eine Spiegelung der Dinge im Auge darsteilte. Die Kluft, welche diese scheinbar correcte Auffassung von der unserer Tage trennt, offenbart sich sofort, wenn wir die 0^0 l.g-׳w-LD öyZ L^fpOf ^XSdS LgjJf 3Uy0 Lg* L^if v^)L5 h>f Lg-Jf v-iL&Jüf *yj״v0 0tf; JL*iJL Uf^if 0fyyf ■owitfj JLjtÄiU UULä f Jj־ £*12^ Lo üjf ysAA+Jf esAJw. Ähnlich lautet 1bn Megas’ citat aus s'e/’a f. 87a: והנה ן, סעי כתב בשפא כי כמו ששאר ההרגשות לא יושג הרגשתם בהכנס אהר עליו או דבר שיעתק ויבא אליו מהרץ כן הראות אינו ניצוץ שיצא כלל ויקביל בו הנראה ולא שהאויר יהיה כלי להדגש רוצה לומר שהאויר אשר בין הרואה והנראה יהיה כלי כמו שאמרנו למעלה כדעת הכת האומרת [האחרת .1] אך יושג צורת הנראה לראות בסבת זכות ובדקות הלחות הספיריי אשר בעין ויתצייר כמו שיתצייר במראה. Kurz definirt Ibn, Sina das Auge als Spiegel: JIaä^ L^-ö isf^x ^2/Jf ö>46lxi£ Lo in seiner Abhandlung über die Kräfte des Menschen (<JoLw^ £*0..״ p. 1^^). Dies bezeichnet er in seiner Psycho• logie ausdrücklich als Lehre des Aristoteles (ZDMGr 29, 354). Den Urheber der Ansicht, die Ibn Sina ib. so ausdrückt: 8j.jLJf Lg5^)cX/3 v^Lu^mahS^J{ LgAcX־* und die Landauer ib. 391 11. 21 vergeblich im Demokrit gesucht hat, erblicke ich in Porphyrius, von dem Nemesios c. 7. p. 80 berichtet: ovts xmvov ovts eldailov 8Ivav ovts «AAo tv cp^trly otlxiov 8h>nv tov 600h■, «AA« rijv ifjv/tjv avi^v EPTvyxävowav xolg ooctioig smyiywoxsiv ictvTrjy ovoa tu oocxtu. Ibn SinÄ’s wörtlich mit Porpiiyr übereinstimmende Äusserung ist demnach so aufzufassen, dass nach jener Ansicht die Seele oder die Vorstellungskraft den Objecten der Wahrnehmung begeguet und in diesen sich selbst erkennt. 46) Die Übersetzer geben den arab. Ausdruck durch: הטבע ההקק, החתם, התרשם wieder. So z. B. Ibn Chasdai in al-Gazzäli’s Wage p. 44: לההתם צורותינו בה, Ibn Labi in Ibn Dakd’s Emuna ramct p. 28 : כדי שיוטבעו בו הצורות הנראות, wo 1n\־ motot’s : להתנובע בו einfach in להתטבע בו zu verbessern ist. Ihn Zakza f. 4b äussert: המשילו אלה השמים שהוא הרקיע לדוק של עין והוא הדוק הגליד* הזך שבו הראות ויתרשמו בו הצורו' כמו שיתרשמו באויר הזך und ebenso mkxachem b. Sf.rach f. 24:׳׳ ויתרשמו בה כהתרשם.הצורות במראה.