Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 117

111 ׳ — Dieses Licht des Auges hat Aristoteles 44a) ausgelöseht Es lost sich Nichts ab von den Dingen, was sich zu unserem Auge hin« bewegte, noch strömt aus dem Auge Etwas, was die Dinge berührte, vielmehr erfolgt das Sehen, wie die Analogie mit dem Gehör und dem Gerüche zeige, durch einen Bewegungsvorgang in dem Medium 44b), das sich zwischen dem Wahrnehmenden und dem Wahr« genommenen ausbreitet. Es ist das hell gewordene Durchsichtige, das die von den Farben an den Oberflächen der Körper hervorge« rufene Bewegung in das Sinnesorgan fortpflanzt, wodurch die Wahrnehmung zu Stande kommt. Die einzige Veränderung, welche die Araber45) an dieser יש לו דעת שלישית כי היוד, יוצא להוץ ואה־ יתהפך וייצוב אחור לפנים כמו שמתהפך נצוץ השמש. Auch Vincenz v. Beauvais widmet der Widerlegung der platonischen Lehre einen Abschnitt lib. 26 c. 46 ff. Isak Tbn Latif stellt beide Ansichten ohne Entscheidung neben einander (Ha-TecMjjäh II, 55) : דע שהכמי הטבע נהלקו בעניין החוש והמוהש איזה מהם גורם הראי׳ יש מהם שאומר שחוש העין הוא מתפזר ויוצ(י)א לחוץ ולוקה תבנית הדבר ומכניסה לפנים ואהרים אומרים כי המוחש הוא הנרשם במרכז העין וישאר בו .רשום בעוד שיכה במוהש ניצוץ השמש שהוא סבת הראות 44) Vgl. Mose II, 57 die Nachweisungen von M. Lattes, dessen frühen Todes mit Wehmuth zu gedenken mir auch hier Bedürfniss ist. 44a) Vgl. de cinima II, c. 5 und de sensu et sensibili c. 2—3. Wenn ״Kepler glaubt, dass Aristoteles zu seinem Irrthum hauptsächlich durch die Thatsache veranlasst wurde, dass wir Gegenstände, die unmittelbar das Auge berühren, nicht sehen, indem er sich hierdurch auf die Nothwendigkeit der Anwesenheit eines Zwischenmediums beim Sehen zu sehliessen genötliigt sah“ (Wtjndt a. a. 0. p. 76), so wiederholt er nur eine alte Bemerkung, die nach Ibn Sina z. B. von Ibn Megas f. 86a so ausgedrückt wird: אמנם הסבה [ה]פועלת שהכניסם בזה הדוהק בהוש הזה הוא לפי ששאר ההושים יתכן שינע אליהם המוחש ־ ואי אפשר להיות דבר כזה או דומה .לו בכה הראות 44b) Dieses Medium, so dachte man, kann auch durch Comprimirung dem Lichte den Durchgang weigern. Daraus erklärt Bach ja b. Ascher das Wunder der egyptischen Pinsterniss zu Ex. 10, 23 : שאין להבין שהחשיך השמש בגלגלו אך עמד באורו ותקפו כל ימי החשך כשאר הימים ועולם כמנהגו נוהג אבל הענין היה שהושהר האויר בכל ארץ מצרים כי נסתתמו שביליו ויסמר ה׳ בעדם מהכנס האו(י)ר בהם כי בידוע שאור השמים נכנם ובוקע באויר וכשם שהקול נכנס ובוקע בו עד שיניע לאזני השומע כן אור השמש נכנם ובוקע בשבילי האויר ובנתיבותיו עד שיראה הרואה אותו צה ובהיר והכנס אור השמש באויר הוא סבת ראותנו אור השמש והקב״ה בטל סבה זו במצרים כל ימי ההשך ומנע מהכנס אור השמש באויר. 45) Ibn Sina’s Lehre lautet in der angebl. morgenländ. Weisheit f. 107b