Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 101

95 unser Glaskörper. Er hat die Bestimmung, die Linse zu ernähren, die nicht unmittelbar durch das Blut ernährt werden konnte, da es מחוברים עם המוח זבד,ם ב׳ נירים דקים יוצאים מן המוה דרך שני הורץ והעינים תלויות באותן הגידים ואותם ב׳ גידים יורדין מן המוח דרך שתן וערב כי היורד בצד ימין ו[ה .1]מוה מושל בעין שמאל והיורד מצד שמאל ל[ב.1]עין ימיני וקיבוע מקום העינים הוא, בעצם הפנים וסיבבם [L המוח מושך[ל הקב״ה בעצם כעין קיד[ר .1]ות המסבבים את ד,בןת לשמרן ולהבינן והמה קבועים בחלב שמן תולה מן המוח ומן המוח יאור להם האורה אשר יראו בה והכה העיקרי אשר ירגישו בו ויש להם מן המוח יתר שאת כ[ב .1]עניין קיבול הרגשת הניענוע יותר מכל איברי הגוף וגם יורד מן המוח החלק ראשון מן אלעצב שקורין ניגרא [נירגא .1] והוא מתפשט מן המוח אל העינים דבר הלול רקיק ובהם אור הראייה ובראשה כגגד העינים קיבוץ ליחה דקה דומה לזכוכית לבנה וד[ר.1]קיק הנימוסם וכה זאת הליחה היא מן המות והיא עולה אל העין לבוש שחור עגול דומה לאלענבה [=. השחורה בדקותה וזהרה וקוראים, אותה החכמים ענבה[ה •1] אלעין והיא בת העין אשר יש בה מי הראייה והיא נלי האור מבפנים השחרות יכסה עליו ליחה דומה לאור בעניין זוהרה ולובנה והיא המשמרת בת העין ומחזק הראייה כדי שלא ינוס הרוח הלח אשר בבת העין אשר הוא דולה הראייה מן המוח והיא הליחה תכסה את העין בראות קרן לבן ובהיר וצח והוא מביא הראייה אל העינים מבפנים כי הראייה היא משני עניינים האחד מהם הוא כה הראייה הבאה מן המוה והאחר היא כח ראיית העין עצמו האורה הנא אליו מבפנים ובה יראה אור היום ואור הנר וכדומה להם ובכיסוי אשר אט׳ הדומה לקרן יעלה עליו קרום דק ובו גידים דקים כעניין כיסוי והוא כדמות הרשת והוא הנראה לנו בעין. z:ואחרי זאת המעלה הלחה הראשונה הנקראת זכוכית. mj : אחריה הזכוכיית דומה לזכוכית הנמס. Av.: עוד באמצע הקרום הזה גשם ואולם הזכוכיית הנה :15 ,11; רך וטוב [רטוב .1] יקרח[א.1] הלחות הזכוכית הושמו[ה .1] כדי לזון אותה ,על צד ההדייתות כי הדם מפני שהוא רחוק בטבעו מהלחות הזה הוצרך לאמצעי יבא בו הדם תחלה וישתנו[ה,.1] בו ואז יהיה אפשר שיהיה מזון ללהות הזאת. G-: והליחה האחת מהן היא בהירה מאוד ועומדת אהרי׳ ונקרא׳ זכוכית ובאמת התחכם הטבע בזה לגדל הספירית בעבור כי כל ,אברי נון?_.האדם גך־ולם ופרנסתם מדם הכין הטבע הליחה ההיא הזכוכית לקבל הדם מן הגוף ולהחליפו כהויית עצמה ואה" בן תשלההו זך ונקי לגדל הספירית, a hat den Zusatz: וארסטו קראה הרטיבות הברדית. Dies ist ein Irrthuiu, den wir aus Jehuda b. Salomo’s Äusserungen f. 59“: והמים שיאמ׳ ארסטו כי [הם] אחרי רטיבות הברדית והוא שקוראו גאלינוס הרטיבות הזכוכיית, ib. : והרטיבות המימיית היא שקורא גאלינוס הזכוכית, und ebenso durch 1bn Falaquera f. 304c: והמים שיאם׳ ארפטו שהם אהרי הליחה הנלידיית היא הליחה הזכוכית, oder f. 304בליחות המיימית שהיא :״ הזכוכית berichtigen können.. In Wahrheit dürfte Aristoteles den Glaskörper noch gar nicht gekannt hahen, s. Magnus, p. 18 f. D : ואה״ז יתהוה באמצע זאת המחיצה גוף רך ולה כמראה הזכוכית יקרא הלחות הזכוכי, JZ: ב׳ מראהו זכוכית. In Serachja’s Übersetzung von Maimüni’s Aphorismen finde ich für פרקי משה) הלחות הזכוכיית f. 9 הליחות הזביטי [הזכוכי?] :(״. Vg1.H0 254f.