Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Journal
- Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Volume
- [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884)
- Date
- 1884-01-01
- Page
- – (sequence 97)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/3122061-3122068--0930-3123102- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
מ — 91 — zweite Gesammthtille des Augapfels, weil sie das flüssige Innere sammt dem Kern der Linse umsehliesst, als Weinheere angesehen wurde, an der das. Loch des ausgerissenen Stengels die Pupille האור תתרחב. Av.: ויהיה על הרטיבות הזאת לחוץ גשם דק שעיריי מבפנים מצד שהוא נלוה לביצית הלה לחוץ ויתחלק מראהו בגופות ופעמים יהיה הזק ד,שא[ח .1]רות ופעמים יהיה למטה מזה ופעמים יהיה כעין תרשיש או[ז .1]רנן בערבי ובאמצע במקום שמנגד הכפורי נקב יתרחב ויצר בענין זולת עניין לפי שעור צורך הכפריית אל האו(י)ר בו ויצר אצל האור החזק ויתרחב בחשך והנקב הזה הוא הנקרא כב״ת [בבת .1] בערבי הדקה |= והקדום הזה הענביית הנה אמרו כי יש לה שלש :15 ,11; יקרא היריעה העג[נ.1]ביית תועלת אחד מהם שתזון הקרניי(ו)ת ולבן הושמה רב(ו)ת העורקים והשנית שתגן הכפוריית מהקרניית כדי שלא תזיקה חוזק הקרניית ולכן הושמה היריעה הזאת רכה והשלישי כדי שלא יתפא[ז .1]ר הרוה■ [הרואה] וזה במראה השחור אשר לה כי היה מדרך המראה השחור לעשות זה והנקב אשר באמצע היריעה הזאת אמנם הושמד, כדי שיביא צורי[ו .1]ת הדבר המוהש אל הליחות ד,כפור[י]ת או לשבכת העכביש או לשניהם כי אין הראות לדבר יצא מהעין כמו שסובר זה גאלינום אבל העין תקבל המראים בגשמים הספיריים אשר בה על צד שתקבלם ד,מראה וכשהגוונים נחקקים בה אז ישיג אותם הכה הרואה וזה כלו כבר התבאר בחכמה הטבעית ולכן אי זה גשם מהגשמים האלו אשר הורכבה מהן העין היה יותר ראוי שיחתמו בהם המראים לחוזק לשיטתו לטישתו .1] הנה הגשם ההוא הוא הכלי המיוחד בעין]. So sagt auch Maimcm 9 .־1 פרקי משהa: והקרניית נזונת במה שמתדיית אליו[ה .1] מהכתונת הענביית, wofür SERiciuA übersetzt: ובן הקרניית תתפרנס במה שיבוא לה מן הכת׳ הענבי[׳] [m. הקרום]. cia: הסמוכה לריר החלמות נקראת ענבית לפי שהצבע שלה נוטה לשחרות ותכלת ותועלתה בשלשה עניינים האחד לגדל המחיצה [1. הסמוכה לה והיא הקרנית כי יש לה גידים ומקורות רבים והישנים [והשנית לחלק בין הקרנית שהיא קשה והספירית ואף אם יש לה הליחה שנקראת ריר ד,חלמו׳ על פניה וחוצצת עם כל זה היתד, הענבית צריכה להיות מחיצה מפני קושי הקרנית השלישי שיתחבר רוח הראות עם שחרותה שלא יתפור באויר כי דבר טבעי הוא מן הצבע השהור לקבץ הראות ומן הלבן לפזרו ־ והיא ־נקובה בעבור אשר הרוח הרואה היוצא ממג׳ ירגיש בנקל הדבר המוחש והיא [= Feuer nach Targ. jבעלת גיה [18,5 &0׳. d : ועל זה הלחות יעלה גוף יתחלף מראהו באנשים ויש שהוא חזק השחרות.ויש שלא יהיה בזה החוזק ויש שיהא ו[ב.1]לשון ערבי — [J^f =] הכלח־י והממוצע ביניהם הנקרא אשהל באלו הגוונים אכחל [= ל[א .1]זרק אשד,ל הוא הממוצע ביניהם — והילדים בעת לידתם יהיו עיניהם תכליתיות — Die Erklärung dieser von Aristoteles de gener. cmim. V, 1 bemerkten Thatsache, dass alle Kinder mit blauen Augen geboren werden, s. bei Brücke, Vorlesungen über Fhysiologie 112, 124. — ואח״כ יעתקו אל המראה הטבעי אשר לזה הולד והב״ה הם משונים מהאדם זה כי לא ימצא בעיני המין הא׳ כי אם מראה אחד כמו עין הבקר שמראהו שחור ועיני העזים חדקים ויקרה לסוס מבין שאר הב״ח דבר ייוחד בו כי לפעמים יהיה עינו הא' בעיני הזרקא [בעין ד,אזרק .1] והאחת במראה האחר מגוון. אחר ופעמים יקרה כדומה לזה לילדים בעת לידתם ־