Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 86

80 Das nicht sinnlich Wahrnehm*־ bare. Man darf jedoch diese Lehre nicht dahin missverstehen, dass sie etwa je Einen Sinn aus je Einem Elemente hervorgegangen betrachte, vielmehr ist gleich allem Irdischen auch jeder Sinn aus allen vier Elementen gewoben, unter denen jedoch in den verschiedenen Sinnen nach ihrer eigenthümlichen Bestimmung je ein anderes Element vorwiegt. Auf dieser Gleichartigkeit unserer Sinne mit den Dingen der Sinnenwelt beruht die Möglichkeit der Walirnehmung. Dadurch, dass die Körper aus den vier Elementen zusammengesetzt sind, bieten sie den Sinnen die verschiedenen Seiten dar, ton denen aus wir zur Erkenntniss ihrer Eigenschaften vordringen können. Das Mittelalter schloss aber weiter : Körper, die nicht aus vier, sondern aus weniger Elementen entstehen, werden somit für unsere Sinne unerreichbar sein. Hiermit hatte der Glaube an Engel sowohl wie an das unsichtbare Walten von Geistern 93) gleichsam seine erkenntnisstheoretische Unterlage gewonnen. den vier Elementen, d. h. den vier Aggregationszuständen, nebst dem der Imponderabilität. So ist der Sinn für das Feste (Erde) das Getast, für das Flüssige (Wasser) der Geschmack, für das Dampfförmige, d. h. Verflüchtigte (Dunst, Duft) der Geruch, für das permanent Elastische (Luft) das Gehör, für das Imponderabile (Feuer, Licht) das Gesicht. 93) Mose b. Nachman spricht sich hierüber in seinem Commentar zu Lev. 17, 7 in belehrender Klarheit aus: כי כאשל הבריאה מתחלה במעשה בראשית בגוף האדם וכל בעלי הנפש והצמחים והמתכו׳ מארבע יסודות ונתהברו ארבעתם בכה אלה* להיות מהן נוף נס מורגש לכל חמש ההרגשות לעביו ולגסותו כך היתה יצירה משתי יסודות מן האש והאויר והיה מהם גוף איננו מורגש ואינו מושג לאחת מן ההרגשות כאשר נפש הבהמה איננה מושגת להרגשות לדקותה והגוף הזה הוא רוחני יטוס לדקותו וקלותו באש ובאדר וכאשר ההרכבה בכל דבר סבת ההויה וההפסד במורכבים מארבע יסודות כך היא במורכבים תאלו משני •היסודות כי בהתחברותם יהיה בעל הגוף הי ובהתפרדם יהיה כמת. au>am f. 120״ hat diese Stelle abgeschrieben und dadurch einige bessere Lesearten überliefert. Vgl. Zpnz, TAteratimjesehiclite der spiagogalen Poesie p. 608 n. 9. Daraus erklärt sich auch Jehüda Halevi’s Ausdruck IV, 3;_p. 317 : מלאך f 0.״* Aufschlussgebend ist auch die Ausführung Elchanan b, Abraham’s nach Empedokles’ 5 Substanzen : וכל מה שישיגוהו ההושים החמשה אותו הגרם נשמי גמור ומה שלא ישיגוהו החושים החמשה הרוחניים הגופניים הוא גרם רוחני גמור וכל מה שישיגוהו מקצת החושים החמשה אותו הגרם בין הפשוט והרוחני ובין ההרכבה והגשמות ואשר ישיגוהו החושים הפנימיים הוא עצם רוחני לא נשם כי הוא לא^יוגדר במקום ולא יקיף בו גרם אלא הוא מקיף בפנים הגוף וחיצונו משיג לדברים