Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 81

75 uommen. In die Arbeit der Reinigung unseres Gehirns theilen sich darnach nemlich die Sinne dergestalt, dass die Ohren den Überfluss an Gelbgalle, die Augen den an Schwarzgalle, Nase und Mund den an Schleim abführen. Aber die entschiedene Durchführung dieser Annahme, die deutliche Beziehung dieser Secretionen zu den Sinnesorganen finden wir, wohl nach dem Vorgang der Araber, nur beiden jüdischen Schriftstellern81), bei denen uns auch der Gedanke85) begegnet, dass diese demüthigenden Functionen den Hochmuth der Sinne zu brechen und den Menschen vor Überhebung zu warnen bestimmt seien. Eine merkwürdige physiologische Beziehung sehen wir das Die Sinne jüdische Mittelalter auch zwischen Sinnen und Fingern86) ent- 1mcl _:_. die Finger. des M. R. [Inauguraldiss. Breslau 1875] p. Io) : inter animata menibra principalius est cerebrum, et ei quedam deserviunt ut nervi ab eo orti * ‘ quedam autem ipsum expurgant, ut oculi a superfluitate melancolica, aures a eoleriea, palatum et nares a fiegmatica. 84) Die Quelle ist auch hier wieder G-ersox b. Salomo f. 50(l : .יכתבו הבמי המהקר כי בראש האדם ובכל בעלי היים יש ארבעה נקבים הפה והנחירים והעינים והאזנים ובכל נקב ונקב מטהרת אהת מן הלחות האוזן למרה העין לשחורה הפה ללבנה והנהירים לרם. ich berichtige die la. nach der Entlehnung dieser Stelle bei Jakob b. Ciujjih f. 45 a. Bei Aldabi erscheinen diese Angaben zerstreut, so f. 49b: והדמעות היוצאים פעמי׳ מן העינים בבכי וכאשר יוצא מהעינים בדמעות מותר המרה :״50 .׳1 ,הם מותרי המרה השחורה ,השחורה כמו שכתבתי למעלה כן הוא יוצא מהאזנים מותר(י) המרה הירוקה והיא הזוהמא שבאוזן שהיא כמין שעוה, f. וכאשר ביארתי. שיוצא מן : ׳י0מ העינים בדמעות מותרי המרה השחורה ומהאזנים מותרי המרה הירוקה כן יוצא מהנהירים מותרי הדם והוא עריפת הדם, f. 64»: [1, הפה * * [ממנו יוצא הרוק שהוא מותרי הליחה הלבנה. 85) Bei Josuä Ibn Sciioeib f. 6ib findet sich der Gedanke als Citat : אמר חכם אחד השם הניח חותם באדם לבלתי יתגאה ויהשוב במותו הנה בעינים ובאזנים ובנהירים חניה לחות וסרחון וגם בפה וסירהון תחת הצפרנים וזיעת האדם מלבד העיפושים שהם במעים ובהלל הגוף. Die Beziehung auf die 5 Sinne scheint mir dadurch gesichert, dass nur diese und nicht wie bei Aldabi f. 64b zehn Secretionen gerechnet werden, und ferner auch durch den Umstand, dass Nagelschmutz und Sehweiss auf Finger und Haut als Sitz des Tastsinns hin weisen. 86) Hier muss die Quelle der Späteren, Gbrson b. Salomo f. 50d aus den Entlehnungen hergestellt werden: וכל אחד ואחד מאצבעות היד הוא מימרת לחוש אהד רוצה לומי ןל]אבר הנושא החוש ההוא מפני שיש לו שכונת טבע בינו לבינו ובלא כונה הולך כל אצבע ואצבע לאבר ההו׳ בטבע הגודל הוא משרת לפה שהוא מקנה הפה האצבע מקנח תוך החוטם באמה הוא ממשש ובזה יש מחלוקת בין החכמים כי יש אומרים בהפך בקומץ אל העין