Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 79

anders denn als Ruhe, Gebundensein, Aufhören der Sinne oder der Wahrnehmung erklärt und bezeichnet wird. Aber auch von ihmwerden nicht alle gleichzeitig getroffen; nur erweist siclr hier die umgekehrte Reihenfolge wie im Tode, da am Willigsten und am Frühesten unter allen Sinnespforteu beim Einschlafen sich der Tastsinn81) schliesst. Nur vereinzelt begegnet uns im Mittelalter auch die Annahme, dass die sinnliche Wahrnehmung selbst nach dem Erlöschen der Sinnesorgane der Seele82) bis über den Tod hinaus verbleibe. Es actiones in somno sunt quiescentes : visus, auditus, gustus, odoratus et ruotus voluntarius. Josef Ibn Zaddik definirt daher p. 28 : הואיל ואין התנומה דבר הדגשים [nach p. xix u. Jellinek’s hs.] אחר זולתי השק׳ט, p. 81: ,השינה הי השקט הדגשים מפעולותיהם, ebenso Gersos b. Salomo f. 51d: ידוע הוא כי סבת השינה הוא בטול ההרגשה, Jed.ua Penini in 1bn Adret's rga. f. 69*: השינה אשר היא התבטלות החושים ממושגיהם, menaohbh b. Sbraoh f.45והשינה : יי שם מוגה על בטול ההרגשות וקשורם והמנע בהם מן האברי׳ המיוהדי׳ להם oder ib.: שהשינה קישור הרגשות החושים, Joel Ibs-Schoeib l 38b: שקטו החושי' החצוניי׳ ונתבטלו ההרגשות וזאת היא השינה und Men-auhkji Bonaeoüx s. v.: היא מנוחת כל החושי׳. sl) So bemerkt Gerson b. Salomo f. 51אך בטול הרגשה האמתית :1׳ המסבבת השינה היא תחלה בחוש המשוש ואחריו יתבטלו שאר החושים. Undebenso Menacuem b. Serach f. 45על כן חייב השכל שחוש המשוש נקשר :׳׳ תחלה ונעדרה הרגשתו בעת השינה והרגשת שאר החושים תבטל אחר כן כמקרה. 82) Das Alterthum erkannte selbst dem Leichnam einen Rest von Empfindung zu, so Parm emdes bei Tueophrast (s. Philippson °Y\.v\ äv&oioniv'n 88 •בן) und Demokrit bei Plutarch (s. ib. p. 148 n. 8 und p. 217); vgl. Zeller I4, 818 n. 4. Das Gleiche lehrt der Talmud Sabbath f. 152 h. Uber den sog. Seelensclilaf bei den Syrern vgl. Ryssel in den Theol. Stildien und Kritiken 1883 p. 383. Eleasar von Worms ist es, bei dem die Lehre von der sinnlichen Wahrnehmung der Seele הכמת הנפש f. 16tl uns zuerst begegnet : ואחר צאתה אין לה הקץ ומסגר ואין ראייתה מובדלת משמיעתה בי בעודה בגוף האזנים שומעות והעינים רואות וכשיוצאת השמיעי והראי׳ והמחשבה אינם מופרדים וביחד הם ולפי שהנפש יש לה הרגשות אומרת ברכי נפשי את יי׳. Vgi. äldab! t\ 119% 120». Die ausfuhrliehste Darstellung hat jedoch diese Lehre in dem Werke יסוד עולם (cod. Günzburo, Paris) des Elchanan b. Abraham, wie mich Senior Sachs belehrt hat, eines Zeitgenossen Schemtob Ihn Gaon’s, gefunden, der sie jedoch aus dem arabischen Buche den 5 Substanzen des Empedokles (s. Munk, Melcmges p. 3 n. 1, 241 ff.) übersetzt zu haben scheint. Ich benutze die Copie, die Sen. Sachs angefertigt hat, zu den folgenden Mittheilungen :1יש לדר כל h רי״א * * אמ׳ ד. נ פ ש ב ע ו ל ם ד. ש כ החושים ואותם החושים אשר לה באותו העולם הם יותר נכבדים מהחושים אשר בזה העולם כי החושים אשר לה בזה העולם מתחלקים וישיגו הדברים Die Sinne nach dem Tode.