Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 78

72 unlöslich verknüpft erscheint, so erwachen 79) doch keineswegs alle Sinne gleichzeitig mit dem Leben zusammen, ebensowenig wie sie beim Sterben alle zugleich erlöschen. Vielmehr steht in der Reihe der Sinne das Gesicht darum am Höchsten, weil es am Spätesten erwacht und am Frühesten erlischt, der Tastsinn am Tiefsten,weil das eben geborene Kind bereits darüber verfügt und der Sterbende erst mit dem letzten Augenblicke von ihm verlassen wird. Zwischen, diese Endglieder der Sinnenreihe schieben sich beim Erwachen und in umgekehrter Folge beim Erlöschen Gehör, Geruch und Geschmack. DieSinneund Eine Unterbrechung ihrer Functionen während des Lebens der Schlaf. se}{jer erfahren die Sinne durch den Schlaf80), der denn auch nicht 79) Bereits Bachja Ibn Pakuda II, 3; p. 107 f. bemerkt: ואח״ב "צא חולד אל העולם הזה והוא חלש בחושיו זולתי חוש המשוש והטעם. Und Josef 1bn zaddik p. 41 äussert:א ש ו ן h ויתלמד אדם באלו המורגשות ראשון. Aber erst Älbo III, 10 Anf. entwickelt die Reihenfolge ihres Erwachens genauer: ואלו ההשגות לא יגיעו אל האדם בבת אחת אבל בזו אחר זו כי בתחלת צאתו מן הבטן לא ישיג אלא ביותר גסה שבהם שהיא השנת חמשוש * * וכשירחק מעט מזמן צאתו מן הבטן ישיג סוג אחר מן הנמצאות -ותר דק ויותר נכבד והוא סוג הטעמים ־ וכשירחק יותר ישיג סוג אחר ־ כריח ־ וכשירחק יותר ישיג בחוש השמע ־ י וכשייחק יותר ־ ישיג בחוש הראות. Das Erwachen und Erlöschen zugleich berücksichtigt Mose almosmno מאמץ כח f. 49”: ומהמוהשות הנה הוא ידוע גם כן שהמשוש הוא היותר מעיק ומונע וחפכיי אל השכל מכל שאר המוחשות להיותו יותר גשמי כנודע אשר על כן הוא הראשון אשר ישתמש בו הנולד והוא האחרון אשר יאבד מן הגוף בזמן אפיסת חחמר כי הראות הוא היותר רוחני וישתמש בו באחרונה ויפסד ראשונה ופחות ממנו הוא חוש השמע ויפסד אחריו ואחריו חוש הריח ואחריו הוש הטעם ואחרון אחרון .הוא חוש המשוש שנפסד באחרונה. Darum werde beim Erlöschen der Sinne Eccl. 12, 3 zuerst das Gesicht genannt ידי משה f. 246a: שמאז יתחילו להתבטל. החושים החצוניים ולהיות שהחוש אשר יתבטל ראשונה בעת אפיסת הבה הוא החוש אשר יבוא באחרונה בעת הלידה וההויה כמו שכת׳ החכם במקומו כי המתהו׳ באחרוג׳ הוא הנפסד ראשונד, שהוא חוש הראות והמתהווה ראשונה שהוא חוש המשוש הוא הנפסד באחרונה על כן התחיל בהפסד חוש הראות באומרו וחשכו הרואות בארובות und zuletzt 12, 6 der Tastsinn geschildert f. 246b : והכד הוא תאר אל ההרגשה המתפשטת מהמוח אל בל האברי׳ וכאשר ישבר הכד אז היה עת המיתה והעדר חוש המשוש אשר בו ההדגש אשר הוא הנעדר באחרוג׳ בנודע und f. 249b:ובאשר יעדר המשוש בבר נפרדה הגשמי מהגוף כי כל זמן היות׳ מחוברים יהיה בח המשוש קיים. 8e) Die Definition des Schlafes stammt aus Aristoteles s. Zeller IP, 2; 423 n. 3. Daher erklärt Averroes Colliget III, 41; f. 51b : somnus est profundatio sensus communis ex cerebro ad cor. et propterea tune ligantur sensus particulares et constringuntur in eorum instrumentis. Und Constan־ tikps de comm. loc. med. Y, 33 Theorice Y, c. 106 : Unde animalis virtutis