Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 67

ein Leiden, aber freilich kein wirkliches, sondern ein nneigent-. liches 03). Jedoch genügte diese Spur körperlicher Leidentlichkeit, quin non est sensus. Über Wilhelm y. Conches vgl. Werter in den Sitzungsberichten der phil. hist. Classe der k. Akademie d. Wiss. (Wien) Bd. 75 p. 889 n. 1. Schemtob 1bn Falaquera ס' הנפש f. 4a erklärt : וההוש הוא נהפך ומתדמ, בצורת המוחש וחהפב׳ הוא תנוע, מה. Vgl. auch meine Attribl. p. 200 n. 176. Das Wah!•genommene gilt auch als Beweger, das Wahrnehmende als das Bewegte. Aus dem Kanon, dass das Bewegte nicht Beweger sein könne, leitet darum Bibago f. 35b die Freiheit der Sinne von jeder Art von Wahrnehmungsstoff ab: שכל מקבל דבר מה יהוייב שיהיה ערום מהמקובל שאם היה המקבל מטבע המקובל במין היה איפשר שיהיה מקבל עצמו ויהיה המניע הוא המתנועע אשר מזה התבאר בי החושים ערומים ממה שישיגו והיה הראות נקי וערום מהגוונים והשמע מהקולות והטעם מהטעמים. Vgl. Isak i!!n Latie’s רב פעלים (Kochbe Jizchak 25, 9): ראיית העין בלתי צבע לפיכך מקבלת הגוונים כלם. 63) So erklärt bereits Abraham Ibn Dab־d p. 6 Z. 21 nach dem von mir berichtigten Texte: והאיכות ההתפעליית הם הרשמים אשר יגיעו בחושנו ממוהשיהם Aristoteles’ Tta&riTixal noioT'rjjsg s. Zeller II2, 2; p. 194 n. 1. Jehuda Halewi v, 12; p. 894 unterscheidet: המרגיש מתפעל והמשכיל פועל Jehuda b. Salomo f. 6a äussert: ומיני האיכות הנפעלות שנים מין אהד בגוף והוא המושג בחמשה רגשים und f.57<וזה המפעל אינו מפעל אמתי כמו : י ׳ ׳ ׳ וההלול Vgl. Hillel b. Samuel f. 7 14 “. Deutlich sagt Levi b. Gekson מלחמות השם (Leipzig 1866) p. 23 f.: ומהם מי שלא יתפעל נושאם הפעלות אמתי כמו הענין בכהות המרגישות והם בענין הזה גם כן מדרגות. Ahbon b. Elia p. 99 ebenso: כבר נתבאר בחכמת הטבע כי ההרנש הפחות הנמצא בנו בהשיגנו הדבר הנמצא יתפעל מפעל כל ד ה ו א ואותו המפעל אינו מפעל אמתי כמו השנוי. Chasdai Crescas 'אור ה (Wien 1859) f. 54a unterscheidet diese stufen: מהם שהנושא יתפעל באופן מה ממין מה שישיגהו כמו העניין בחוש המשוש י *. Am klarsten spricht sich Bibago ^f. 35“ aus : אמנם קיבול החוש המוחש הנה הוא‘גם כן התפעלות והראיה שהחוש יפסד אצל המוחש החזק ולזה כאשר יביט העין לאור השמש החזק יפסד הראות וגם השמע אצל הקול העובר הזק גדול היחס לפי שהחושים הם מה שהם ביחס ואחר שהחושים יפסדו עם המוחשים החזקים הכרה שיהיה קיבולם המוחשים התפעלות כי החזק והחלוש במין א׳ הם מסוג א׳ ואחר שמהמושג החזק יקבלו התפעלות כמו שהוא מבואר מההלוש ג״כ יקבלו ויקרא אז התפעלות רשמי כי הוא עושה רושם במקבל אבל אינו כל כך התפעלות כמו הראשון. Das Beispiel von der Zerstörung unserer Sinne durch allzu starke Eindrücke hat auch Albo IV, 30; f. 209a und Abraham Schalom, der daraus Ex. 20, 18 erklärt, 15,6 g. E.: צריך שתדע שכל חוש יתענג וייהנה ממוהשיו כשיהיו נערכים אליו שמורי היחס שאלו ההשגות ההושיות ושאר הכהות הגופיות הם מוגבלים במה שישיגו מהמוהשות ולכן הלש בה הרואה להביט אל אור הזק מאד כניצוץ השמש וכן שאר החושים יקרה להם הנזק והחולשה להשיג המוחש הבלתי נערך ומתיחס .אליהם כמו שייחלש חוש השמע מהקולות העצומים וז״ש "• ויעמדו מרחוק