Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 64

58 Irrthümer Es giebt jedoch eine Quelle des Irrthums auch in den Sinnen der Sinne, selber. Während sie nemlich in den einem jeden von ihnen eigentliiimlidien Wahrnehmungsgebieten keiner Täuschung unterworfen sind, irren sie dagegen in den Aussagen über die ihnen allen gemeinsam zugewiesenen allgemeinen Eigenschaften der Dinge häufig. Als solche aber bezeichnet Aristoteles 56) : Bewegung und Ruhe, Zahl, Gestalt und Grösse. Die Wahrnehmungen derselben kommen nun durch das Zusammenwirken aller oder mehrerer Sinne zu Stande, wobei sich eben leicht Irrthümer 57) einschleichen. In reiclibar, weil sie das Wort חוש Sinn noch nicht kannten. Wie wir von En Duran aus Lunel erfahren, stammt diese Deutung von den Allego־ risten der Provence: בלהה הוא ד.מדמ׳ ובניה דן ונפתלי כי כשמדמה על ו ו ב נ י ד ן השים i נכון יקרא דן ופעלתו במה שהשיגו החושים (ב)[כ.1] א מ וכשדמה הנמנעות והפתילים בהרכיבו המוחשים יקרא נפתלי כאמרו נפתולי שהיא המרגשת (l.m. 30,8) אלי״ם נפתלתי עם אחותי, in der That finden wir sie auch bei Lewi d. Abraham im 4. Abschnitt seines בתי הנפש והלחשים, wie mir Pietro Perreau aus der HS. in Parma mittheilt: ((בספל החוש והמוחש ברוך ה׳ אשר יצר האדם מבחר'השפלים והודם הביאו לדעת את שמו ולחקור הנמצאים ולעמוד על סודם הטביע בו המשה הושים וכוח משותף להם לעצור תבונת המוחשים ושופט ודן ביניהם ממנו יתפשטו התשים והיו להמשה [s.MtecA.32,144] ראשים ובני דן חושים הם דרך להביא האדם אל המלוא העליון או להורידו לבאר שהת ויקר פדיון כי הם דרך פונה אל הימין או אל השמאל בשוויון כי מן החושים והדמיון יקום השכל ויתעורר הרעיון גם בני אדם יגדל מריים בעבור חושים נ[ב •1]־ןךים וקשים וים תשוקת דמיונם יבדיל בין בוראם ובינם ואדירים משברי ים. Ebenso Juda Romano im Vorwort zu Aegidius de anima, wie mir M. Steinschneider mitgetheilt hat. Menachem e. Serach setzt die Anwendung als bekannt voraus f.24b : ועתה אבאר תועלת כלי החושים לכל החיים המרגישים ובפרט לאנשים ולנשים להיותם אלופים וראשים ובם ידין עמים כי הם לחי עקרים ושרשים ־ ובני דן חושים Vgl. Efraim b. Gerson Hehr. Bibi. 19, 32. 56) de anima II c. 6 § 3 : xd fiiv obr xowvxa Xeyemv 181a sxdöxov, xoivd Si TäpyGig, iiQSfiia, doiß'fibg, ayijpa, jxey e&og xd xoiotvxa oudepidg loiiv ISia, dlXd noiva rcdocug. Nach Zeller II2, 2; p. 420— vgl. Frohschammer, * Über die Principien der aristotel. Phil, p. 40 — rechnet Aristoteles diese Wahrnehmungen zur Thätigkeit des Gemeinsinns. Anders die arab. Commentatoren, von denen z. B. Ibn Sina (ZDMG 29, 858, 899) jedem Sinne alle gemeinsamen Wahrnehmungen zuschreibt. 57) In Mose Ibn Tibbon’s hebr. Übersetzung findet sich zu de an, IIf, 1: התנועה והמנוחה והשעור והתמונה והמספר die Glosse : א״ש כין שיהיו משותפים לבלם כתנועה והמספר או לשנים מהם לבד כתמונה והשעור המושגים כחוש הראות והמשוש. In diesem Sinne äussern sich auch die Eneyeiopädieen Jehuda b. Salomo’s f. 58a: ויש סהמורגשות שהוא בעצם ויש שהוא במקרה ואותן שבעצם יש מהן מיוהד להרנש הרגש ויש מהן שותף ליותר מהרגש אחד כתנועה והשקט והתבנית והמספר והשיעור כיצד התנועה