Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 62

56 logie 53) als zwingender Beweis und die jüdische Offenbarung כי אין מחלוקת וכד כלוט׳ אין הפרש בין הוש חראות שלי שאני חכם ובין und חוש הראות שלך שאינך משכיל בענין מקרי השמש על דרך משל אבל בענין ההרגשות :j״ 4 .Constantinopei .1577) [f) בן פורת יוסף Onheneira מי יאמר שאין הרגש השכל [השפל .1] אשר בנו השפלים• בערך ושיעור הרגש כל החכמים הגדולים• כי ההרגש הולך אחר החומר והדם• הלא תראה .בעלי חיים בהרגש חוקים מהאדם 53) Nissim b. Jakob war es, der den Beweis aus der sinnlielmn Wahrnekmung für die jüdische Theologie fruchtbar gemacht hat, s. meine Attribl. p. 167 n. 121. Die Fragmente• seines מגלת סתרים, in denen er sich darüber ausgesprochen, hat Eleasar von Worms, der es auch הכמת הנפש f. 25d citirt, in seiner fälschlich Ibn Esra beigelegten Schrift עץ חיים erhalten, die mir in cod. Pinsker ll4 vorliegt. Vgl.' Jellinek קונטרס תלי״ג p. 46. Daselbst heisst es c. 2: ואלה דברי נסים גאון אנו יודעי׳ שדבר עם כל הנביאי׳ הב״ה וידעו הם ידיעת ה ה ר ג ש ו ׳ שהוא אל עולם שאין בו שום ספק בעולם ואין נכנס בלבם דמיון כלל, ib.: וידוע דבר זה בידיעת ההרגשות שאין נכנס בלבם שום דמיון וספק וספרו דבר זה והגידו שד הן 5) וכז. M. 5,21) הראנו ייי׳ אלהינו את כבודו ואת גדלו [ואת קולו] שמענו מן השמים (ib. 4, 35)אתה הראית לדעת כי ייי׳ הוא האלהים (בשמי׳) וג׳ והם מיוחדי׳ בידיע׳ הבור׳ ובמדותיו שבעצמו מחמת (ib. 36) השמיעך וגו׳ ההרגשו׳ מה שאין כן בשאר ואלו היו יודעי׳ מקודם אין לישראל מעלה יתירה מן האומו׳ שיודעי׳ את הב״ה מחמת ראיו׳ שא׳ אתה הראת לדעת מוכיח כי הם לבדם נתיחדו בזה הידיעה ולא זולתם כל מי שאינו יודע דבר זה אלא מחמת ראיו׳ מחזיק דבר זה ומוסיפו באור מה ששם הב״ה עדים עליו שהוא מצוי הי וקיים לעול׳ לפי שהם ידעו דבר זה לעול׳ בידיע׳ ההרגשו׳ כמ׳ שא׳ ואתם עדי נאם ייי׳ (Jes.43,12)אנכי הגדתי [והושעתי] והשמעתי ואין [בכם] זר וגו׳ ולפי שידיעת ההרנשו׳ לא יפול מהם שום ספק ו[לא] ידע [יארע.!] (ib. 10) בם הדמיון וייחד הב״ה את עמו ישר׳ לדעת אותו (ו)[ב.1]ידיעת ההרגשו׳ שיגלה לעיני כלם לפיכ׳ זכו לזה השם שנקראו עדים על אשר יתקיימו עליהם הידיעה הברורה ונמצאת הטענה עליהם יותר חזקה ממה שהיתה שני רק אתכם ידעתי כלומ׳ שייעדתי אתכם לדעת אותי וידיעת (Am. 3,2) מכל משפחו׳ האדמ׳ וג׳ שמי בידיע׳ ההרגש׳ שלא יכנס בלבם שום דמיון וע״כ אפקד עליכם את כי פסקתי בעונותיכם שהייתן מזכין עצמכם בהן ועמדה (ib.) כל עונותיכם טענותיכם עליכם משאר כל העמים ותבאר מכל אלו הכתובי׳ והראיו׳ והטענו׳ ׳ שהביאנו כי כל הנביאי׳ ששמעו דבריו של הב״ה וכל ישר׳ מיום עמידת הר סיני ששמעו אנכי ולא יהיה לך מפי הגבור׳ כבר ידעו את הב״ה ידיעה ברורה בידיע׳ [s£jy^0i\ 1. ההרגשו׳ הנקרא אל עולם אליצורי [אלעלם אלצרורי והוא ידיערתו לענין מך, שאמ׳ היום הזה ראינו כי ידבר אלהים וגו׳. (5. M. 5, 21.) Auch die Späteren bedienen sich dieses Gedankens. So erklärt 1sak kabo תולדות יצחק f. 71a den Ausdruck ראו beut. 4,9: אל תשען אל טענות הקשיות אחר שיש לך ידיעה מן החוש. Abraham Schaloh x, 9 und besonders XIII, 2 betont nach Aristoteles den Werth der sinnlichen Wahrnehmung, die auch die heil. Schrift hervorhebe : ולזה תמצא תורתנו במעמד