Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 60

Bedeutung der sinn־ licken Wahr nekmung. licke Thatsaehe, die in der Theologie der Karäer 48) von Manchen in der Fassung verwertliet wurde, dass Leben noch nicht Wahrnehmung setze, diese also von Gott trotz seiner Lebendigkeit nicht ausgesagt zu werden brauche. _ Aber auch in der Art der Wahrnehmung bekundet sich die höhere Geistigkeit des Menschen darin, dass seine Sinne gleichsam den Kern 49) erfassen und reiner, selbstloser Freude am Wahrgenommenen fähig sind, während die der Thiere an den Schalen sich begnügen müssen und der Freude nur zugänglich sind, soweit ihr Nahrungstrieb Befriedigung findet. Gegen das Erkennen freilich verhält sich selbst im Menschen die Wahrnehmung wie die Schale zum Kern. Es ist den Sinnen nur vergönnt, das Einzelne wahrzunehmen, am Aussenwerk der Dinge za haften, nicht die Substanz zeigen sie uns, sondern allein die an ihr auftretenden Eigenschaften, die Accidenzen 50), die Oberfläche, nicht das innere Wesen selbst. Beispiel der Einsinnigkeit: ונמצא האספוג הימיי שאץ לו אלא חוש ההדגש. Josef b. Schemtob כבוד אלהים [f. 9 יי] citirt das Beispiel aus Aristoteles Metaph. a : על כן נאמר בספוג הימיי שהוא הי מפני השגה חסרה הנמצאת אצלו 4 4 4 המשוש.. Über Demokrit’s Lehre, dass die Thiere mehr Sinne hätten selbst als Götter und Weise s. Zeller l3, 738 n. 2. 48) Ygi. ähron b. Elia p. 96: ולכן צדקו חכמינו ע״ה בהשיבם ספור רוגש אל היותו הי והיותו [והיותו .1] הוא המחייב להיות רוגש ואין טענה ממקצת הטוענים שאומרי׳ כי לא ישוב ספור רוגש אל •היותו הי במצאם הי שלא ישלמו לו המש הרגשות כאספוג הים ומין מן החלזון שאין להם רק הרגש המשוש לבד. . 49) Aristoteles (s. Zellbr II2, 2; p. 419 n. 6) folgt Jehuda b. Salomo f. 64b in seiner lückenhaft überlieferten Äusserung : ופרטי[ו]ת חמשת דגשים אלו באנוש זולתן נ־י .1] פרטן בחי כי האנוש ישיג בהן פרקי הדברים וענייניהן המיוהדין והן כמו הפנימי מהפרי והן בשאר ההי בהן כמו הדברים שמבחוץ שהן כמו הקליפה לפרי כוצד כי האנוש ישמה כשישמע [•••־] הטעם הערב ולא יערב כך לבהמות וכן יתנענע האנוש כשיראה הצבעים והצורות הנאות ולא יתנענעו לכך הבהמות ויש ליד האנוש דבר מיוחד במשוש שאינו כן בבהמות ויכיר האנוש סימן הריה המורה על הטעם המועיל והמזיק ואין הבהמות כך כי אע״פ שהן מריחות בריח את הצמה ההורגן אינו כי אם בטבע כמו שנוונ[י]ן * ׳ שלימה בכל דבריה אבל להכיר צמח אחד בריח אם הוא מועיל לדבר אם לאו אין בם כה לזה כמו שיש באנוש כה בזה במינים הרבה מהצמחים. Bei Ibn Falaquera cod. 20 Leyden f. 805a findet sich dieselbe Stelle in anderer Übersetzung. 50) So erklärt Jehuda Halewi IY, 3; p. 309 (s. meine Attribl. p. 196 n. 170) : +Jf , was Jakob b. Ciiajjim a. a. 0. f. 106b so erklärt: וזה כי הוש הראות אם יראה