Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 57

51 Um den Organismus gegen den völligen Verlust dieser so ausserordentlich wichtigen Sinne möglichst sicherzustellen, hat die Gnade der Vorsehung ihre Geschöpfe mit zwei Augen, zwei Ohren und zwei Geruchswegen ausgestattet. Nur darin hat die niedere vor der höheren Gruppe Etwas voraus, dass jene freiwillig 42), diese nur unfreiwillig functioniren kann. Die Sinne gehören, psychologisch betrachtet, zur empfinden- Ursprung in den oder Thierseele. Neben der Ortsbewegung sehen wir sie darum der allgemein als die eigentümlichen Kräfte dieser Seele 43) gelten, Thierseele. bedienen sich denn auch die Prediger, so Isak Adarbi f. 16a: בעץ א׳ ובאז ן 4 4 4 א, היה די להשתמש האדם אבל ה׳ להיותו מרחם und f. 11sd: אלא שה׳ שהוא מלא רהמים עשה גם. שניהם וכפלם להיות תלוי בהם עיקר שלמותו של אדם, wo also die gleiche Erklärung von Prov. 20, 12 vorliegt, Mose älbilda דרש משה f. 91»: וכהו יוסיף להתהסד בתת לו דברים על צד היותר טוב בכפילת החושים. 42) Sabbatai Donnolo הכמוני ed. Castelli (Florenz 1880) p. 86 rechnet als die drei unfreiwilligen Organe: 7ג׳ דברים שאינן ברשותו^ב7 עיניו, וב אזניו, וב׳ נחיריו, ראות העינים [רואות]. בלא הפצו _דבר שאינו רוצה לראות, וכן שמיעת האונים, וכן הנהירים מריחים בלא חפצו ריה שאינו רוצה. Ebenso Jehuda b. Barsilai a. a. 0. f. 158b : עינים ואדנים והוטם. Dagegen rechnet der Commentar angebl. Jakob b. Nissim’s alle fünf Sinne zu den 22 freiwilligen Functionen פעולות רצוניות. 43) So sagt z. B. Isak Israeli (opera £ 208 c) iin Buche über die Fieber : secundus autem auimalis spiritus nuncupatur, cui fundamentum est spiritus et ab eo in totius corporis membra venit, sensus ei prestans et voluntarium motum, und Constantinus a. a. 0. V, 88 : unde animalis virtutis actiones in somno sunt quiescentes : visus, auditus, gustus, odorat-us [tactus] et rnotus voluntarius. Ygl. Ibn Tofail a. a. 0. p. 66 f, Bachja Ibn Paküda unterscheidet in die Sinnes Organe von den Sinneskräften und tlieilt jene der Pflanzen-, diese der Thierseele zu: ,nJi 1bn Gabirol לקוטים iii, 28 äussert: לנפש החיונית דההוש והתנועד־ן. Abraham 1bn Esra Fcd. 7, 8 erklärt : ודזנפש זהשנירת נפש הבהמה והיא בעלת ההדגשות. [ה]המשה ובעלת התנודה ההולכת ממקום למקום. Ibn Motot f. 47u und Abraham aus Beziers p. 181 citiren diese Stelle, letzterer mit der LA. התנודה והתנועה. — Bei Bachja II, 5p. 107 lesen wir : התנועה והתנו ד ה, Ibn Gajjat gebraucht das Wort häufig 88 £ שפתי רננות b, 84 a, 85 b, vgl. Zunz, Ges. Sehr. 8, 28, Syn. Poesie p. 400. Jakob b. Eleasar wiederholt mehrfach die gleiche Bemerkung, so f. 44a: כי לנפש החיה לטעום ולהריח ולמשש ולנסוע * ועינים לראות ואדנים לשמוע, היש ברוחות כה לדמות ולנסוע * ולטעום ולמשש ולהריח ולראות :«45.f וראשי מפעלות הנפש ההיה הם דמות ונטוע :״46 .und am Klarsten f ולשמוע