Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 48

42 Vermehrung der Sirmenanzahl berichtet, die Wahrnehmung you Schwere und Leichtigkeit als besonderen Sinn zu zählen, der in unserer erschwerten oder erleichterten Bewegung gewissermassen sein Organ habe. Bei Abraham Ibn Esra lti) ist der sechste Siun bereits ein Spott geworden, den er Kalir anheftet, dem offenbar nur solch ein unbekannter Sinn die schlechtgereimten Schlüsse seiner Verse als Reime habe vortäuschen können. Salomo Ibn Parchon 17) scheint die Vermuthung abzuwehren, als könne es mehr denn fünf Sinne geben. Abraham Ibn Daöj> lb) erkennt in der scheinbaren Mehrzahl die Zerfällung des Tastsinns. Aber erst die Encyclopädiker Jehuda b. Salomo 1<י'), Schemtob Ibn Fala־־ eine Widerlegung ein. wie die 11. hebräische Übersetzung (s. ZDMG. 07, 241) und Bloch, Vom Glauben und Wissen p. 24 irrthümlicli es aufgefasst haben. Für diese Verselbstständigung einer Function des Tastsinns werden wir aber nicht erst den historischen Beleg zu suchen brauchen, den Guttmann, die Iieligionsphilosophie des Saadja p. 9b n. o nicht anzugeben weiss. 16) Comm. zu Ecd. 5,1: וכן הבר ויום עם פדיון ועליוך גם וה איננו נבון ועוד מה עגין החרוז רק שיהיה ערב?1אוזן ותרגיש כי סו!? זד, יכפוף זד, ואולי היתד, לו הרגימה •משית שירגיש בה כי המ״ם כמו הנו" ן ואעמו ממוצא אחד. Heute wissen wir übrigens, —־ ein beachtenswerthes Moment für Alter und Heimath Kalir's ~ dass מ in der Thal nasalirend ausgesprochen wurde, wie ich aus epigraphischen Zeugnissen nachgewiesen habe. Göttin(!, geh Anzeigen 1881 p. 970. ף׳ s. v. ואין עוד בגרה האדם הרגשה אחרת : טטף. '*) p. 27 Z. 1a nach 111 eine tu auf Grund der Handschriften berichtigten Texte: וירבו החושים כפי סבית בעל זה הדעת ולא יהיו חמשה ואין ספרנו זה סובל לשפוט בכמו אלה העניינים לאורך הטענות בהם. Jy1 Es wird hier von drei Beweisen nur der dritte mitgetheilt, weil ihn Ibn Rosohd für den stärksten erklärt hat in seinem mittleren Commentar zu Aristoteles de anima 1H, 1, aus dem dieser Beweis wörtlich entlehnt ist, wie die Vergleichung mit Mose Ibn Tibbon's Übersetzung zeigt fcod, Pin'skeh 15): ואולם המופת השלישי והוא היותר הזק שבהם הנה הוא לקוה מן המוהשים והוא כן הנה התחייב אם יהיה בכאן חוש זולת אלו החושים שיהיה בכאן מוחש מה זולת אלו המוחשים ואם היה זה כן יתחייב אם שימצא באיכות הזה תנוסה זולת אלו הנשמים אש" Im.גשם מה יתאייך [שיתואר אצלינו או ימצא באלו הגשמים איטר אצלינו איכות זולת אלו האיכיות הנמצאים וזה שקר ומגונה. Dies ist, auch der Sinn von Thomas von Aquino s Äusserung: ואם תשאל למה לא היו אלה הכהות רק ה׳ אומר שהסבה היא?:•ה שהנושאים אינם רק ה׳ מתחלפים בצורות אשר בהם תגיע כל הד,ביה החושיית (s. Jellinek, Fhilosophie und Kabbala 1. 20). Jeiiuda b. Salomo's Worte lauten cod. Leyden 201*. 00a: מאמר ג׳ והוא יבאר תחלה בזה המאמר במופת ב י מ ס פ ר הדגשים המשה ואין שם הרגש ששי