Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 32

26 Die Sinne in der RituaHebre. wiederholen hören. Nissim von Marseille 77) vertieft das Symbol, indem er die Knoten auf die den fünf Sinnen, als den Quellen der Leidenschaft nothwendige Fesselung und Einengung hinweisen lässt. Aber erst Abraham Schalom 78) vollendet das Symbol, indem er in den acht Fäden die äusseren Sinne, deren von Vielen acht gezählt werden, in den fünf Knoten die inneren Seelenkräfte erblickt, so dass in den Schaufäden die Hingebung des ganzen Menschen mit allen seinen Vermögen an Gott versinnbildlicht erscheint. Aber auch noch in anderer Weise sollte die klarere Vorsteilung von den Sinnen in der Rituallehre fruchtbar gemacht werden. Längst hatte die Tradition -die Formeln festgestellt, in denen der Gläubige die sich ihm darbietenden Genüsse und seine frommen Handlungen mit deu vorgeschriebenen Segenssprüchen zu begleiten oder zu eröffnen und zu beschliessen hat. Aber erst mit dem sich erhellenden Bewusstsein von den Sinnen kam Licht und Ordnung in den Stoff, wurden die Fäden gefunden, die eine scheinbar trübe Masse zur Krystallisation brachten. Samuel Ibn Chofni 79) scheint Gleichwertigkeit der Schaufäden mit den 613 Vorschriften (־- 600 ציצית}- 8 Fäden -|- 5 Knoten 613) ib., die z. B. auch Menachem b. Serach צדה לדרך (Sabionetta 1567) f. 40 a hat,'s. Zunz, Gottescl. Vorträge p. 259d• ”) וחמשה קשרים כנגד ה׳ חושים שיקשרם ויאסרם :108 ,7 החלוץ ביד שכלו ולא יחטא בהם. 78) x, 3[f. 1 והנה החלק המרגיש בהוץ הוא כסוג לכחות חמשה לסברת: ף רבים ושמנה לסברת רבים לכן היו חוטי הציצית שמנה והכה המשיג בפנים הוא כסוג לכהות חמשה על כן היו קשרי הציצית המשה וכו[.1>] אם כן היו החמשה קשרים הם רמו לכה המשיג בפנים והוא המתעורר שבלב והשמנה חוטים הם רמז לכח המרגיש שבחוץ. 79) Dieses System der Eintheilung konnte man bereits aus der wenig deutlichen Anführung bei Abraham b. Isak vermuthen. האשכול ed. Auerbach I, 64 — ich folge hier den Varianten der Handschrift R. N. Rabinowitz — heisst es nemiich: ואיכא מאן דמוסיף על אלו ששה חלקים הלק שביעי מהרגש משוש ורבינו ר׳ שמואל אבן הפני ז״ל הזכירו בחבורו שערי ברכות ולא פרשו ואפשר על משוש תפלין קאמר, wir kennen aber die Stelle nunmehr auch aus dem durch J. H. Weiss entdeckten und edirten Traktate des Gaons selber השער השני הודיענו כי מי :378 ,11 בית תלמוד נתן חיובנו בו לברך עליהן ומאותן שבעה מינין והם מאכל ומשתה וריח ונראה לשמע [ומראה והשמע] [ו]לעשות מצוד. ומעשים אחרים ואלו הן חמש הרגשות אשר בראם יוצרנו להועידנו כי המאכל והמשתה וח־ך [בהיך .1] הטעם כדכתי' וחיך אוכל יטעם לו והריה והמראה והמשמע אלה [הם ג׳] הרגשות בריח דכתי׳ ראה ריח בני וכתי׳ במראה [ובמשמע] לשמע אזן שמעתיך [ועתח