Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 26

20 Die Sinne in der Auslegung der Agada. Verein zeli e Spuren haben sich davon auch in der Litterafcur erhalten. So ist vor Allein die Äusserung Levi b. Abraham’s selber* also der eigentliche Stein des Anstosses mit seinem Liwjath Chen noch auf uns gekommen 51 a). Der pliilosopkirende Arzt Nathan b. Samuel 52) bekennt sich offen zu dieser Allegorese und auch noch David Ibn Bilja 63) muss sie angenommen haben. Eine Wirkung scheint aber der Bann doch gehabt zu haben : Wir sehen in der Folge selbst eifrige Allegori-ten wie Nissim von Marseille 54) und Levi b. Gerson 65) an dieser Schriftstelle wie aus Scheu vor der Warnungstafel, die daran angebracht worden, ohne Deutung vorübergehen. Auch der oft spröde Stoff der Agada ward,-wo er nur irgend durch die Erwähnung der Fünfzahl die Beziehung auf die Sinne herausforderte, erfolgreich diesem allegoristisehen Sublimations- Prozesse unterworfen. Als Merkmal der dritten, dem Morgen vorin den Wiener Sitzungsberichten der phil. hist. Classe Bd. 82, p. 187 n. 1. Wer heute auf S. Pietro in vinculis vor den Statuen dieser zwei Erzmütter, mit denen neben seinem Moses Michelangelo das Grabmal Julius II. geschmückt hat, sich nach ihrer Bedeutung fragt, der muss der Schatten der mittelalterlichen Allegoristik gedenken, die der Genius der Kunst zu Gestalten belebt hat. 51 ft) Les räbbins francais!19 .§ 642 .נ. 52) Seine Äusserung war längst in מבהר מאמרים f. 04 a gedruckt, als Schiller-Szinessy a. a. 0. 188 n. 4 sie in dem defecten Anhang der Cambridger Handschrift von Natiian’s לכריז טוב vermuthete. Sie lautet : עשה מלחמה •אמר המחבר ד׳ מלכים אלה רמז לד׳ כהות היסודות העושים מלחמה תמיד עם ה׳ החושים והיסודות נוצהים באחרונה ולוקחים לוט ורכושו ק אהי אבדם רמז לשכל ההמרי ואברם דומה לשכל האנושי והוא המציל אותו ואת כל רכושו וזה כולו רמז ומשל י א ף ע " פ ש ה פ שט הוא העיקר. S. Sachs שירי השירים p. כה möchte alle Allegoresen unseres Autors auf Salomo Ibn Gabirol zurückführen. 53) Samuel Ibn Zarza מקור חיים f. 12c hat uns seine Äusserung erhalten und erläutert: כתב ר׳ דוד ן׳ ביליא על דרך הפנימי ארבעה מלכים את החמשה היסודות עם החושים ע״כ כונתו כי הארבעה הם ארבעה יסודות והחמשה הם המשה חושי׳.שכחם מהמת הנפש והיה להם לימשך אחר השכל אלא שהארבעה מלכים נלחמים בהם תמיד וברוב הם נוצחים אותם ומושכים אותם אהד יסודם ללכת אחר התאוות. Vgl. s. Sachs in Zunz’ הפליט p. 31 ff 54) "Vgl. seine zurückhaltende Ausdrucks weise in Sciiorr s הה ל וי ן \ II 188 und über den Einfluss des Bannes auf sein Werk ib. 114. 55) Man merkt in der Behandlung dieser Stelle f. 23 c wie auch bei Abravanel f. 55 u eine absichtliche Hervorkehrung ihrer Historicität.