Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 12

6 der Gerechte, der an ihm erfolgreiche Bekehrungsversiiche vornimmt. Aber nicht nur die grossen Philosophen des Alterthums, auch die Meister anderer Fächer erfuhren dieses Schicksal. Claudius Galenus hätte nicht der König der Ärzte im Mittelaltersein dürfen, wenn er der allezeit wachen Aufmerksamkeit der Sage entgehen sollte. Er ist kein Anderer als der Patriarch Gamaliel11), der nach der ”) Die Verbreitung dieser Fabel beweisen zwei merkwürdige Zeugnisse, die aus verschiedenen Zeiten und Gegenden stammen. Sie begegnet uns zuerst in dem Epilog der unter dem Namen Jakob b. Nissim’s gehenden Abschriften eines alten Jeziracommentars, u. z. in cod. Monae. 9220 M, woraus der Abdruck im Literaturblatt des Orients VI, 568 geflossen ist, in cod. Parma 7693 P und in einer im Besitze Dr. L. Loewe’s in Broadsfcairs (Kent) befindlichen Handschrift dieses Werkes — L. Dank den Mittheilungen Pietro Perreau's und Dr. Loewe’s bin ich in den Stand gesetzt, das Stück hier genauer mitzutheiien: ובכלל הענין כי ראיתי בבני אדם שלשה אנשים ואע״פ שלא נתוועדתי עמהם ולא ראיתי גופותם שרתי חבורי ספריהם. תחלתם שהוא יהודי משבט יהודה [LM ביוונים ואומרים [ואומר [P. גלינוס [גאלינוס מזרע דוד מלך ישראל וכי שמו גמליאל וכי היה בבית שני והיתד. או מלכות שנאמר בענין זה כי זכר בספרו [M יון בארץ ישראל ויורני על אמתת מה [זה במאכלות בזכרו הלחם ודמיוניו ומיניו זכר לחם המצה ואמר. l M שחברו [שהבר שאנו צווינו לאבלו שבעת ימים בכל שנה ויתכן לאבלו כך ועל פגים כך ובך וגם בא לידינו ספר מספרי הרפואות ובהקדמתו ספר גמליאל הנשיא הידוע אצל היוונים גלינוס מועתק מלשון הקדש ללשון ישמעאל והוא מתיחס בזה הספר לבצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה ונאמר כי גלינוס לא נראה דברים כמוהו ולא יותר ארוך לשון ממנו עד שמוציאו [m a.] רב [P [נברא לאבד עניניו [L לשונו ורוב דבריו [דברים |L אריכות [צריכות [L שמוציא] LP וחפציו אשר נתכוין אלימו והיה כמוהו בערביים עמר בן גיהאט [אלגאחנו אלימו רב סעדיה ז״ל _ מפני אריכות לשונו. [LM ואדמה [ואמר t1• אלגאחט] Mit Amr ihn Bahr al-Gähiz, dem bekannten Mutaziliten und Saadja al־Fajjümi erscheint hier Galenus-Gamaliel, um das Kleeblatt der breitesten Autoren bei Arabern, Juden und Griechen bilden zu helfen. So äussert sich über Galen auch Ali b. Abbas s. Leclerc, Mstoire de la medecme arcibe I, 384. Über seine ermüdende Weitschweifigkeit klagt Ibn Falaquera המבקש ed. Josefoff p. 29 : אלא שחבר בארוכה ספריו* וערב בדבריו דברים אין בחם תועלת והיה הפך אבוקר״ט בדבריו ־ ויש אומרי׳ כי האריך כדי להעלים זאת החכמה. Ebenso urtheilt Hyrtl, antiquitates anatomicae rariores p. 106 : prolixo et obscuro hinc inde dictionis genere molestus fit. Ein zweites Mal überrascht uns mit der Gleichung Galenvs=Gamaliel eine versprengte Notiz in cod. Oxford 2184 f. 159b (s. Neübaüer’s Catalogue p. 735), die der Schreiber als Überlieferung des Elsässers Josef b. Jochanan hinstellt : כאשר פבש טיטוס עיר הקדושה וכאשר מצא חן בעיני ר' יוחנן בן זכאי וראה חכמת חכמינו כאשר באה לו השמועה שדנוהו לקיסר במעשה שמועה טובח ובו׳ אז בקש