Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 10

Sehnsucht nach dem verloren Geglaubten ergriff die Gemüther; in das nüchterne Geschäft der geistigen Aneignung und Wiedereroberung drang der Schwung, das Pathos nationalen Eifers. Besonders in den Werken der Übersetzer und Schriftsteller des dreizehnten und vierzehnten Jahrhunderts 5) hören wir neben der Klage über והעתיקו בספריהם בכל מייני החכמות לאלפיים ולמאות (.israelitische. Letterbode Jahrg. VIII p. 190). 5) Nur eine Reihe ausgewählter Beispiele möge dies veranschaulichen. Aus dem Kreise der Übersetzer möge vor Allen Samuel Ibn Tibbon hier eine Stelle finden. Vgl. sein מאמר יקוו המים p. 173, 175. Jakob b. Machir, der Übersetzer des Euklid, begründet sein Unternehmen mit den Worten : ומאשר חטאו אבותינו• עזבנו ארץ והשליכו משכנותינו. אבדה חכמת חכמינו ונסתרה בינת נבונינו * לא ימצא אחד מאלף מספרי החכמות וצריך שנבקשם מקדמוני חכמי האמות / נשאני לבן להעתיקו מלשון הגרי אל לשונינו ולהחזיר אבדה לבעלים •ולעשות לגו שם כשם הגדולים •להסיר מעלינו חרפת הערלים האומרים כי מכל חכמה אנו משוללים. (Krafft u. Deutsch, die handschriftlichen hehr. Werke der jfc. /<־. Hofbibliothek zu Wien p. 174). Jehuda b. Salomo Kohen lässt sich in der Vorrede seiner durch die Liberalität de Goeje’s aus cod. Warn. 20 (Leyden) mir bekannt gewordenen Encyciopädie מדרש הכמה f. 2d also vernehmen : בעבור שאבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו.נסתרה לא נשאר בידינו מאותן החכמות שנים שלשה גרגרים בראש אמיר עד שהיתר, תפארת החכם הישראלי בזה הזמן אינה כי אם בידיעת אותן הספרים שהזכרנו או מקצתן עד שנתבאר אצל בני (בני) העולם כי לא היתד, חכמה בישראל וכי אויל עמי לפי שהחכמות לא כתבום כי אם היונים והועתקו ללשונו׳ אחרו׳ יפי מה שנתפרסמו חבוריהם וזה מריחוק ההשגחה בישראל כמ׳ שאמי ישעיה ע״ה הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר כלוט' כי זה פלאי שסרה ממנו,החכמה (Deut. 4. 6)פלאות להיות העם שנאט׳ בהם עם חכם ונבון האמיתית ישובו לד,תלות בחבורי האומות אזלו מני ים וחזר ל ד, ת מ ל א ת מ ש ק ת ו ת המים של כי נטשת עמך בית יעקב כי מלאו מק׳ ועו׳ כפ׳ ובילדי נכרים ישפיקו (6 .2 .?»/) שאין ערך חבורי האומות לחכמת ישראל הודאית אלא כערך אור הנר למאור החכמה ביום יהיה שבעתים. Chanoch b. Salomo al-Constantini sieht sich zur Veröffentlichung seiner Geheimnisse am Schlüsse der Einleitung zu מראות אלהים, das mir in cod. Günzburg 678 (Paris) vorliegt. durch folgende Erwägung veranlasst : ואשר הביאני לצאת חוץ ממחיצתי ולכתוב בספר דברים המסורים בלב בראותי כי אלו הדעות האלהיות אשר היו מקדם מושגות לעמינו משאר כל אישי המין אבדו באורך הגלות ועל כן הייתי דואג והיו אלה הדברים בלבי כאש בוערה נלאתי כלכל לא אוכל נשוא אחת היא על כן אמרתי עת לעשות לה׳ (f. 75b). Juda b. Salomo Natan bezeichnet das neue Verhältniss der jüdischen Litteratur zur arabischen: ותהי שרד. עקרה והגר שפחתה שר״ה (a. a. 0.) Vgl. noch besonders Aldabi שבילי אמונה (ed. Riva di Trente VIII f. 107 c'~d). Der Vers Jes. 29, 14 ist in den Äiisserungen dieser Art typisch geworden;