Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1881-01-01 · [4.] für das Schlujahr 1880-1881 (1881) · p. Seite 182

182 בעת המות (Wb. 528,9 ff. bat in Bezug auf Jer. 51,39 והשכרתים למען יעלזו die Erklärung, welche I. E. im Namen Abulw.’s auch auf ועלז anwendet; doch ist dort nicht vom ״Lachen“ in der Todesstunde die Rede, sondern es wird das gleichlautende arabische Verbum herbeigezogen; CvXry r^it, Lfi*f was Kirne hi s. v. עלז so übersetzt: היא רעדה שאוחזת המשקיף על המות ואוחזת החולה גם כן בעבור חלישות גידיו). — B1. 27,3. פן יפקוד ist soviel als לא יפקוד und יפ׳ steht an Stelle von אפקוד (Wb. 575,7 ff. und 580,30 ff). — Ib. 30,10. ננוס gehört zu נס (Mustaihik p. 89). — ib. 44,13. המקצוע רמז לשרטוט (Wb. 642,17). — Ib. 54,15. גור 'גור hat die Bedeutung: sich verbinden, vgl. ממגורות, Joel 1,17 (Wb. 129,5 ff.). — Ib. 56,10 הזים sind nach dem Targum die Schlalenden d. h. die Hunde, die mehr als alle Thiere zum Schlafe geneigt sind (Wb. 178,12 ff. כלבים Jתרגום ניימין שכבץ Jf JJL2/0 JvA+if vג־ב^׳־^י fc>of svJSi\ 0^0 p^.if — Comrn. Hosea 2,14.. אתנן אתנה (Wb. 765,10). — ib. 2,!8 אפלו שם שהוא ספק כמו בעל שהוא שם ע״ז .. . לא תזכרי עוד. — ib. 11,4. אוכיל ist Eut. Hiphii אאכיל (weder in Mustaihik, noch im Wb. s. v. אכל findet sich diese Erklärung; hingegen steht אוכיל in R. 64 als erstes Beispiel der Nominalstammbildung פועיל, wie I. E. selbst das Wort erklärt). — Comrn. Joel 1,17. Erki. der Wörter פרודות ,עבשו und מגרפות (Wb. 501,4־ ff. und 584,37 ff.). — Comrn. Ob. v. 7. בו ist 8. v. a. ממנו (dieses Beispiel findet sich in dem Absatz über die Vertretung von מן durch ב, R. 31 }’., nicht). -— Ib. v. 20. הל ist identisch mit dem gleichen Worte in Echa 2,8 (Wb. 222,15 wird das Wort in Ob. mit היל Heer erklärt und über setzt ftX#).-Comrn. Jona 4,8 (vgl. Kimchi, Wb. s. v. .(הרש חרישיתbed. ״betäubend“: שהיתר, חזקה ומשמעת שאון עד שתהרשנה האזנים (Wb. 252,8 ff. wird das Wort von חריש , 'Pflügezeit abgeleitet: J^AJf S+wjJf רוח קדים חרישית öjl* חריש öfof 8c>;U). — Comrn. Micha 5,13. עריך bedeutet ״Feinde“ wie ערך , I Sam. 28,10 (Wb. 512,10 bringt bloss aus I. Chaj. die Befiele für diese Bedeutung, darunter aber nicht das Wort aus Micha). — Comrn. Micha 7,3. Sowie Abulw. לאבן Gen. 11.8 mit תחת אבן erklärt, so ist תחת היטיב להיטיב (ß. 18). — Comm. Nachum 2,5.