Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1881-01-01 · [4.] für das Schlujahr 1880-1881 (1881) · p. Seite 135

135 sein.,13) — Bei den Hauptwörtern, welche zur Auszeichnung stets die Pluralformen haben, steht das Zeitwort im Singular, z. B. אדניו ייתן Exod. 21,4. 14) Es kömmt auch vor, dass scheinbar von einem Singular das Zeitwort in der Mehrzahl abhängt; man muss das als Redekürzung auffassen und einen entsprechenden Plural hinzudenken. 16) Wegen seines häufigen Vorkommens wird יהיה, יהי sowol für Sing, als für Plur. gebraucht; 16) und aus demselben Grunde steht es, obwol eine männliche Form, auch bei weiblichen Haupt wörtern. 17) Dasselbe ist zu bemerken bei den Imperativformen הבה und לכה, welche, obgleich mascul. sing., dennoch auch bei der Anrede mehrerer Personen und der einer weiblichen Person gebraucht werden. 18) Neben dem Pronomen der ersten Person findet man — nach Moses Ibn Gikatilla — das Verbum zuweilen in der dritten Person, z. B. הנני יוסיף, Jes. 29,14, 19) ונשאר אני Ez. 9,8, אמלל אני 13) S. Comm. ip 78,15 כתהומות רבה. Ebenso erklärt er Comm.Echa 1,5 ״ : היו צריה לראשein Jeder der Feinde wurde zum Haupt.“ 14) Comm. z. st. מצאנו אנשי לשון הקדש חולקים כבוד בתורת השמות אבל לא בפעלים. Im Comm. Gen. 1,26 widerlegt I. E. die Ansicht Saadja’s, der einen Majestätsplural der ersten Person des Zeitwortes angenommen hatte (ואמר במלת נעשה ואם הוא לשון רבים שכן הוא מנהג המלכים לדבר), und als Beispiele anführte: ונתנה Gen. 29,27, נכה Hum. 22,6, נאמר Dan. 2,36• ף׳ s. Comm. Jes. 3,.o יאכלו וכל הצדיקים] הוא דרך קצרה. j "י) Comm. Gen. 1,u (בעבור שידברו בה הרבה היא ליחיד : (יהי מארת I ולרבים. Vgl. Comm. Gen. 9,15. ן ״) Sj n. 130 lautet: ן יהי אחריתו(«109,1 <!<} [הרבה ידברו לנקבה כמו (Deut. 22,2») לזכר] וכמוהו כי יהיה נערה בתולה. Pur die in Eiammer jj gesetzten Worte muss gelesen werden: | בעבור שידברו בה הרבה ידברו בה לנקבה כמו לזכר. Im 1. Comm. zu Gen. 1,14 (p. 12) sind beide Bemerkunf gen zu einer verbunden:?.׳ יהי מאורות לשון יחיד בעבור שידברו במלה הזאת ו .הרבה וכן כי יהיה נערה 1ף Comm. Exod. 1,10 (ובעבור שידברו במלות אלה הרבה) mit den :• Beispielen: Gen. 11,7 הבה נרדה, Gen. 38,16 הבה נא nnd Gen. 19,31. לכה Vgl. über diese ihrer persönlichen Beziehung entkleideten Imperative Je-! pheth b. Ali im Comm. zu Gen. 19,31 (bei Munk, Notice sur Abulwalid | p. 22 f.) und die Erörterung Abulwalid’s im Taswija, Opuseules p. 357 f. I 19) In Sj N. 121 erklärt er יוסיף als Participium, wie ן : 16,5 תומיך dies ist die Ansicht Ibn Chajüg’s s. v. יסף (D. 48, N. 27). I -X.