Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1881-01-01 · [4.] für das Schlujahr 1880-1881 (1881) · p. Seite 128

— 128 - *kuiift als vergangen Gedachtes bezeichnet werden (Futurum exactum).10) ■'•••..י ' י־ Das Participium drückt in״ erster ■Reihe die Gegenwart aus,u) kann׳ aber durch Verbindung mit demPerfectum oder dem Futurum von היה die Vergangenheit oder Zukunft bezeichnen. 12) Dem Perfectum oder Futurum wird — zur Verstärkung — der Infinitiv vorangestellt, wie ירוד ירדנו Gen. 43,20, שמר. תשמרון Deut. 11 ,22; beim Imperativ folgt der Infinitiv nach, z. B. ,שמעו שמוע וראו ראה Jes. 6, n.13) Ausserdem wird der Inf. nachgesetzt, wenn ihn eine Partikel vom Zeitworte trennt, wie אעלך גם עלה Gen. 46, 4; doch findet Nachsetzung des Infinitivs auch ohne Partikel Statt, wie ובא בא Dan. 11,10.14) ־— Dem Participium wird der Infinitiv nie zur Verstärkung beigegeben; mau darf daher in Exod. 12,9 בשל' nicht als Infin. zu מבשל erklären. 15) Virtuell ist der Infinitiv oder irgend ein anderes vom 7 erbum abgeleitetes Nomen mit jedem Zeitwort gegeben; die Sprache וכאלו אמר וכבר שטמוהו. Comm. Exod. 11,9: ויאמר: כמנהג העברים כמשפט הלשון וכבר אמר השם. Comm. Lev. וירד כאשר הראיתיך רבים וכבר ירד 22 ,9׳ (8. Abulwalid, Bikma p. 22 und Anhang p. 244 f.). Comm. Jona 1, 13 ויחתרו t 8 .פירושו וכבר חתרו. bes. Comm. </' 78,24 (וימטר), wo auf Gen. 2,7, ib. 24,23, Exod. 11,9, ib. 18,.6 und 19, 2 als Beispiele verwiesen wird; ferner 1. Comm. zu Gen. 2, 8 (p. 36). 10) Comm. Exod. 25, 2! (כמשפט הלשון. וכבר היית נותן העדות : (תתן .בארון ואחר תשים הכפרת ״) Jesod p. 3. ומלת פועל ופעיל מורה.על זמן עומד. in m 47 a sagt dies I. E. nicht geradezu, aber er beginnt den Abschnitt über die ,בינוני! ם mit dem Satze, der oben in Anm. 2 citirt.ist, und identificirt stillschweigend das Participium mit der Gegenwart. 12) M 47 b. S. Comm. Gen. 27, 5, wo שומעת mit היתה und Comm. Gen. 41, 1, wo הולם mit ,היד ergänzt wird. S. auch Comm. Gen. 22, 14 (• .(נאחז 13־. . י) ■M 48 b. H e i־d e n h e i in z. St. merkt zu שמעו שמוע unnötigerweise an : Hiob 13, 17. 14) M ib., vgl. Z 50 b. Heidenheim zeichnet statt Dan. 11, 10 für ובא בא Jes. 8, 9 an, irregeführt durch das .beiden Stellen gemeinsame 1 — .שטף ועבר. e. bemerkt daselbst : ויתכן׳ שימצא המחפש כמוהו. s. noch Comm. Num. 23, משפט הלשון להקדים שם. הפועל בלשון עבר .ועתיד : ״ ובא; בוא (Num;. 23,!!) ובצווי הדבר הפוך ויש מלות זרות ברכת ברך. 15) Nach einer mündlichen Belehrung I. E.’s in der Glosse, seines Schülers zum Comm. Exod. 12,9.