Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1881-01-01 · [4.] für das Schlujahr 1880-1881 (1881) · p. Seite 126

126 Piel und Hiphil haben oft doppelt transitive Bedeutung, indem zwei Objecte von ihnen abbängen, z. B. הודע Ez. 16, 2,18) ידעת Hiob 38,12.19) Mit Recht fasst Äbulwalid auch 147,8 ,המצמיח ■הרים הציר so auf.2t)) — Doch giebt es auch Zeitwörter im Kal, die auf ein doppeltes Object sich beziehen, z. B. ינהלו Num. 35, 8, יתננו Koh. 2,«.״) XXIV. Die Tempora, Participium, Infinitiv, Imperativ. Die Zeit ist dreierlei : vergangen, zukünftig und zwischen beiden die dauernde, gegenwärtige.1) Für diese letztere findet sich im Hebräischen beiue besoudere Form, wie in andern Sprachen.2) Um die Gegenwart auszudrücken, pflegen die Hebräer das Futurum auf das Perfectum folgen zu lassen; z. B. ימלא nach וינועו Jes. 6, 4, יעשו nf 106, 19, ישיר Exod. 15, l.3) — Nach der Partikel אז steht ]S) Dies ist auch das erste unter den von Abulwalkl, Rikma p. 82 gebrachten Beispielen für doppelt transitive Verba. .19) M 44׳ab. 1b. 45 b, sowie Z 44 b und Jesöd p. 12 citirt er als Beispiel יכסה Ez. 18, 7. 20) M 45 b, Z 44 b. S. Rikma p. 82 unt. In M bemerkt I. E. dazu : ויש מדקדק לעג עליו והלעג על המדקדק. im Comm. pflegt er auf die ein doppeltes Object erheischenden Verba aufmerksam zu machen, so zu ויפשיטו Gen. 87, 23; המשכיר Gen. 42 6; תלינו. Exod. 16,7 (kurze Rec. p. 38); וילינו Num. 14, 36; והפרה Exod. 21, 8;' והשיאו Lev. 22, 6; האמרת Deut. 26, 17 (nach der Erklärung Jehuda Hallewi’s); תצליחו Deut. 29, 9; אקניאם Deut. 32, 21; מתעב Jes. 49,7; מחשה Jes. 57, n; המזכירים Jes. 62,6; מאהביי Hosea 2,7;תעטרנו־ yo,!3; תקדמנו y/21.4; תרהיבני vהקר;138,3׳ Koh. 12,!0. 21) S. Comm. zu beiden Stellen. 0 Die gegenwärtige Zeit heisst : עומד oder בינוני; für letzteres hat Comm. Hiob 3, 3 אמצעי. Über die philosophische Begründung der Gegenwart 8. Comm. Koh. 3, 15. a) m 47 a : הזמן יתחלק לשלשה עבר ובינוני ועתיד ואין בלשון הקדש סימן לבינוני כאשר ימצא בלשונות אחרות. .3) I 47 a b. Auf diese Stelle verweist er in Comm. Hosea 6, 1 : ובאת מלת טרף פועל עבר עם יך שהוא עתיד על דרך הזמן העומד כאשר פירשתי בספרי, s. ferner Comm. Jes. 6,4 : והנה אמר וינועו פועל עבר והנה ימלא עשן פועל עתיד והוא זמן עומד בעבור שאין בלשון הקדש סימן על זמן עומד והנה משפט העברים לערב דבריהם. Der letzte Satz bedeutet nicht, wie Friedländer p. 35 übersetzt : ״pa-st and future a,re therefore used for it