Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1881-01-01 · [4.] für das Schlujahr 1880-1881 (1881) · p. Seite 100

— 1ÖÖ — Von den doppellautigen Zeitwörtern wird das gewöhnliche Hitt pael gebildet : התהלל; dann Formen wie התהולל (I. Sam. 21,14), מסתולל (Exod. 9,17) sind nicht mit Abulwalid 31) von הלל, סלל, sondern von סול, הול abzuleiten. 32) Das ה dieser Stammform ist — wie Ibn Hika tilla richtig lehrt •— nur ein secundärer Bestandtheil des Präfixum הת; es wird nur dort gesetzt, wo das ת, das eigentliche Präformativ, am Anfänge des Wortes zu stehen gekommen wäre, daher fehlt es im Futurum. Dieselbe Bewandtniss hat es mit dem ה, welches im Infinitiv und Imperativ des Mphal dem durch Assimilirung des נ verdoppelten ersten Wurzelbuchstaben vorgesetzt wird. 33) Die Stammform Niphal bedeutet entweder das Erleiden einer Handlung, die von dem Subjekte selbst ausgeht, oder das einer solchen, die von Anderen ausgeht. 34) Der Unterschied zwischen dem Passivum (Pual), dem Niphal und Hithpael lässt sich an dem Zeitworte כבד erkennen: יכבד bedeutet ״er wird von Anderen geehrtנכבד;״ »er ist durch sich selbst geehrt, hat Ehre“; מתכבד (Prov. 12,9) ״er zeigt sich als geehrt“, wenn er es auch nicht ist. 35) 31) An beiden Stellen heisst es zwar ר, יהודה המדקדק, im Jesöd sogar mit dem Epitheton הראשון. Doch muss dafür ר, יונה המדקדק gesetzt werden, da dieser es ist, der die oben genannten Formen von סלל und הלל ableitet und mit der Erörterung darüber die betreffenden Artikel Ibn Chajüg’s ergänzt. S. Mustalhik, Opuscules. p. 184 und 206, ferner ib. p. 179 f. zu גלל). 32) Z 67b, Jesöd p. 24, kurz M Ende. Im Gomm. Exod. 9,17 tritt I. E. der Ansicht Abulwalid’s bei, und zwar nach der ersten im Mustalhik p. 206 gebrachten Ansicht; die andere (מתחזק מסתולל) citirt er in seinein Namen, in dem kurzen Comm. (p. 20) anonym. Auch התגולל leitet I. E., Comm. Gen. 43,18 von גלל ab. 33) jesod p. 31 f.: ואמר ר׳ משה הכהן כי הוצרכו העבריים להוסיף הא במלת התפעל בעבור הת״ו כי היה ראוי להיותו לעולם נח על כן לא הוצרכו לאמרו בעתיד . . . והנה הצווי התברך בעבור זיד. וזה טעם תוספת הה״א כבנין נפעל בעבור צרך הדגשות שהוא במקום הבלוע ויפה דקדק וכן משפט שם הפעל. 4ף Jes6d p. 20: ודע כי בנין נפעל על שני דרכים כמו נכבד שהוא כן מעצמו ולא כן נשבר כי יתכן להיותו נשבר מעצמו או שברוהו אחרים, in m 55a sagt er von der zweiten — passiven — Bedeutung des Niphal: ויש מלות כבנין נפעל כמו אשר לא נקרא שם פועלו כמו נשבר נכרת ורבים כמוהם. 35) M 56b, vgl. Z 66b, Jesöd p. 31, Sb 13b. Sj N. 81 (23a) zu כמתלהלה (Prov. 26,18): המראה עצמו כאלו לא ידע מה עשה.