Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1880-01-01 · [3.] für das Schlujahr 1879-1880 (1880) · p. Seite 47

4? Neben dem Commentar zu Maim^ni’s Führer scheint es be־־ sonders der silberner Leuchter ן) gewesen zu sein, in dem Kaspi mehrere Beweise für seine Benutzung Batlaj^si’s uns hinterlassen hat. Auch hier verweist er auf die bildlichen Kr eise und auf Alfarabi’s Principien, indem er beide 2) unmittelbar neben ein- האלהות ובאר בטלמיוס בספר העגולות. Gemeint ist P. 19—20 über die Stufenfolge des Erkennens, das von der Wissenschaft der Zahlen bis zur Höhe des thätigen Intellekts sich erhebt. Die von Maimuni I, 5 getadelte unvollkommene Gotteserkenntniss der ״Erlesenen Israels“ (Ex. 24, 11) erklärt er p. 19 z. 5 : שלא השיגו מן השכל הנפרד כל הלקו רק השיגו עד העליון מן השניים לבד כמו שעשו הפילוסופים האמגושיים שזכר בטלמיוס בספר העגולות. Es ist dies ein Hinweis auf p. 10 Z. 18. M.’s Bemerkung über die Jakobsleiter I, 15 veranlasst ihn p. Bl zu einem Ausfall gegen B.; יש משל נמצא בס׳ בטלמיום כי גנב זה מן התורה. Vgl. unten p. 46 n. 1. Zu 1, 09 bemerkt er p. 70 Z. 24 über die Bezeichnung Gottes als Ursache : והשם ית׳ שהוא הסבה הראשונה עלה משולשת לבל וכל ויותר מכלם הפליג בזה בטלמיוס סוף השער הרביעי מן ם׳ העגולות ובאר כי משלשה צדדים היה האל ית' צורה לעולם. Über diese Äusserung B.’s p. 37 f. vgl. oben 38 n. 1. In Betreff der Vielheit, die nach II, 4 (Guide II. p. 61 n. 4) in allen separaten Intelli« genzen vorhanden sein soll, führt er p. 91 Z. 11 v. u. nach Alfarabi und Averroes auch Batlajusi an : וכן בם׳ העגלות. Vgl. B. p. 3—4. Hinsichtlich des Denkens der Sphärenbeweger II, 22 (Guide II, 175 n. 1) beruft er sich p. 107 Z. 6 nach den Anführungen aus Alfaräbi’s Principien auf die bildlichen Kreise: בספר העגלות יאמר כי השניים לא ישכיל אהד מהם הראשון ולא [אלא .1] באמצעות השיגו השני או השניים שהוא למעלה ולכן השני הקרוב לו הוא יותר מעולה מיתר השניים הבאים אהריו. Es ist dies ein kurzer Auszug aus p. 22—28. 1) Vgl. Steinschneider a. a. 0. p. 62 Nr. 8 und Kirchheim, Einleitung zu עמודי כסף p. ix f. 2) In Betreff der Kenntniss Gottes von allem ausser ihm Befindlichen beruft er sich hier nach עמודי כסף p. 35 n. 2 auf Averroüs, Alfarabi und Batla.j&si : והנה במאמר ׳הרביעי מהאלהות האריך אב״ר בזאת החקירה וכן בטלמיוס יהד לזה פ״ז [פ״ו •1] מספרו גם אבונצר דבר מזה. Dass nicht der thätige Intellekt der Beweger der Mondsphäre sei, hätten Alfarabi u.Batlaj fr st [s.p.5z.24ff.]gelehrt,a.a.o.p.87n.2:הנה אבונצד ובטלמיום לא אמרו כן - so lautet die LA. in cod. Monac. 2657 f. 108a —. Vgl. ib. p. X. F. 106b seines מנורת כסף bemerkt Kaspi über den Wechsel der Gottesnamen am Anfänge der Genesis: ואל יחשוביאדם שאנחנו אומדים זה ראשונה כי החכמים ואבונצך אלפראבי בספרו בהתחלת הנמצאות בדברו בראשון שהוא האל ית׳ ובן בטלמיוס בשער ההמשי בספר העגלות החמירו ודקדקו מאד בהנהת שמות באל באי זה לשוך כי איך נניה שם למה שלא נדע א״כ אם האל עצמו ית׳ יניה לעצמו שם בלשון עברי שבתרבו [שבכתבו .1] או בתתו הדת למשה הנה הוא יודע נפשו ועצמו יותר ממה שנדע אנחנו א״כ ראוי לנו שניגע לחקור אם