Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1880-01-01 · [3.] für das Schlujahr 1879-1880 (1880) · p. Seite 33

33 und die bei Ibn Esra so geläufige Yergleieliuug der Eins נ) und ihrer Stellung unter den Zahlen mit Gott und seinem Verhältniss zu der aus ihm hervorgegangenen Welt darauf hinweisen, dass ihm die ausführliche Darstellung dieser Lehren bei unserem Philosophen nicht unbekannt geblieben ist. Auch in seinen Äusserungen über den auf die Stufenreihe alles Geschaffenen zu Gott emporführenden Entwickelungsgang2) der menschlichen Erkenntniss fehlt es nicht an Berührungspunkten mit den Ausführungen Batlaj&si’s. שלשה אחדים וכן כל עשרות עד תשעים חם תשע עשרות בנגד תשעה אחדים ובהגיעך למספר מאה הוא דומה לאחד ונהגיע לתשע מאות גם הם כנגד תשעה אחדים עד שתגיע לאלף שהם עשר מאות גם הוא האלף דומה לאהד עד היותם תשעה אלפים כנגד תשעה אחדים ובהגיעך לעשרת אלפים אז נשלם החשבון בהיותו רבבה אחת וככה עד -עשר רבבות על הדרך הזה כי כל ראשי המספרים הם דומים לאהד an einen Auszug aus c. 4 p. 29 ff. Vgi. 1bn zarza מקור חיים f. 99b. ף Vgi. Ex. 33, 31 : וזה השם הנכבד. הוא האחד שהוא בעצמו עומד ואין לו צורך לאהד לפניו ואם תסתכל ומפאת החשבון שהוא ראש הכל ויל חשבון מהאהדים הוא האהד שהוא הכל ־ והנה האהד אין לו תמונה והוא כדרך כלל לבל התמונות כי מאתו יצאו. S. auch die Erklärung dieser Stelle bei S. Sachs, Kerem Chemed VIII, 201 11. IG und Friedländer a. a. 0. 21 n. 1. Vgl. Batlajijsi!3. 3B Z. 5 und meine Attributenlelixe p. 289 n. 110 und p. 290 n. 118. Mit grosser Wahrscheinlichkeit deutet Moscato das Geheimniss 1bn Esra’s zu Job 23, 13 : והוא כאהד * * ולא אוכל לפרש כי יש בו סוד גדול auf die Vorbildlichkeit der Eins und ihrer Eigenschaften für Gott und sein Verhältniss zur Welt (קול יהודה f. 62b). Die Verwandtschaft dieser Gedanken mit Batlajijsi p. 83 Z. 7 ff. oder, da sein Plagiator geläufiger war, mit Gazzali [irrthümlicli Ibn Roschd] ,מאזני העיונים Einleitung hat ebenfalls bereits Moscato erkannt a. a. 0. f. 232c—a• Vgl. auch Ibn Esra’s Be- Zeichnung für Gott: אהד לבדו מאין סמוך על נקראו und Profiat Duran’s Erklärung טעם זקנים ed. Aschkenasi p. 77 f. mit Batlajijsi p. 34 Z. 8 ff. Über das Geheimniss der Eins und Zehn bei Ibn Esra סוד הבכור והעשירי Lev. 27,12 s. Ibn Zarza’s Erklärung a. a. 0. f. 87d—88a. Dagegen scheint mir in die Bemerkung I. E.’s über den Buchstaben \ also das Zeichen, der Zehn, nicht zu viel hineingeheimnisst werden zu dürfen. Da er an zwei Orten sich darüber äussert, so mögen die Worte sich gegenseitig beleuchten: ם, צחות והנה צורת יוד כדרך גלגל בי הוא מהבר כל אשר בתוכו והוא מגזרת והתודה השנית שתי תודות גדולות. יסוד מורא .xi ע״כ צורת יו״ד כדמות קו עגול שהוא מקיף בל אשר בתוכו ופירוש קהלה . מגזרת והתודה השנית (32 ,12 .Nech) שתי התודות (40 .ib). דקדוקים (Vened. 1546 f. 154a) Hier dürfte eine Erinnerung an Batlajijsi p. 31 Z. 3—4 bestimmend mitgewirkt haben. 2) Vgi.die Darstellung Ex. 20,1; ed. Netter f. 82b: ואשר נשאו לבו ללמוד