Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1880-01-01 · [3.] für das Schlujahr 1879-1880 (1880) · p. Seite 29

in jeden! Palle rechtfertigt die entschiedene Übereinstimnrang *), die sie sogar in ihrem Wortlaute mit der Lehre BatlajÖsi’s über die Allseele verräth, ihre Erwähnung in diesem Zusammenhänge. Bei einem Philosophen wie Mose Ibn Esea, der neuplatonischeM oder neupythagoreische Schriften mit besonderer Vorliebe benutzt u und anführt, die Encyclopädie der lauteren Brüder *2) als philosophische Quelle und Salomo Ibn Gabieol als den Weisen s) schlecht- ו) Zur deutlicheren Hervorhebung dieses Zusammentreffens will ich dem durch Steinschneider^ Güte aus seiner Handschrift Alemanno’s berichtigten Texte dieser Stelle die entsprechenden Worte aus der Äusserung Batlajusi’s über die Allseele gegenüberstellen, im שער החשק f. 45b heisst es : וזה הרוחניות הנאצל מהכבבים הוא שופע כפי מה שאמר החא״ע על בעלי חיים שנתחברו איבריו ונתרכבו בתהלת הבריאה במזג אותו הככב כי המזג כמו שאמר אבו פלה הוא המשתף בין הנותן והמקבל — aus Abu Aflah’s מפר התמר cod. Monae. 214 f. '8 — עד שאותו הרוהנין־יות .1] הנאצל על המזג הנכון אס יהיה מיושר היישרה נכונה יהיה המיושר ההוא מקבל מהנפש הכללית אשר נתנו מציאותה כל חכמי קדם וארסטו ברמיזה הערות טהורות כפי מה שאמר Batlajesi p. 17. Z. 22 ff. והיא מקפת בכדור הגלגלים והשכל מקיף בה מכל צדדיה ומקומה מרכז הארץ ובו תדבק הנבואה בנפש הפרטית הטהורה ובו ירדו המלאכים ובו תעלנה הרוחות הנקיות ר׳הייא ב ר׳ אב רה ם ז י שהיא מקפת הגלגל העליון ומוקפת מהשכל הפועל ופועלת במה שבתוך גלגל הירח ועל ידה יגייע לנפשות הטהורות הערות גדולות ועל ידה ירדו המלאכים היוהניים ויעלו הנפשות הזכות והרוחניות אל העולם העליון. אל העולם העליון. Nicht unerwähnt will ich es lassen, dass diese Worte BatlajüsiA auch am Schlüsse des c. 11 von Gazzali’s מאזני העיונים sich finden, da sie noch in den Bereich seines Plagiates fallen. Für היי א בר אברהם etwa לוי בן אברהם בן חיים lesen wollen, wie Steinschneider in einer brieflichen Mittheilung Vorschlägen möchte, geht abgesehen von dem durch Steinschneider selbst erhobenen Bedenken, dass ihm sonst kein Citat aus Levi ben Abraham bei Alemanno bekannt geworden sei, auch aus graphischen Gründen nicht an. 3) Vgl. Steinschneider, Jewish Liter citure p. 849 n. 83% Hehr. BiM. II, 92. ZDMG. XX, 482 und meine llieologie des Bach ja p. 18 n. 1. Dass er sie auch in der Poetik an mehreren Stellen ausdrücklich anführt, hat Steinschneide* 11 gezeigt Gat. Bodl. 1811. 3) Vgl. S. Sachs, Ha-Techijjah I, 6, 32, 59, H, 15, 20, Cat. Bodl. a. a. 0. und Munk a. a. 0. 265 n. 1. Die ursprüngliche Schönheit der selbst in seiner Philosophie poetisch schwungvollen Diktion Ibn Gabirol’s leuchtet, um ein bezeichnendes Beispiel anzuführen, in dem grösseren Gitate Mose Ibn Esra’s (Zion II, 121 n. 3) hervor, dessen klassische Übersetzung ganz be-