Jeschurun · 1864-04-01 · Heft 7 (April 1864) · p. 226

226 Herr Rabbiner Horwitz in Wien. fretheit und um die Möglichkeit der gewiffcnstreuen Fortexistcnz wie eine verkümmerte Sekte kämpfen muß, und der Herr R. Horwitz vermißt das Vorhandensein kincr Reformsekte in der heutigen Judenheit? Und ist cs endlich denn wirklich an dem, daß die liturgische Reform bis jetzt das ״Wesen der Religion" unangetastet gelassen daß, wie Herr Rabb. Horwitz sich gutmüthig getröstet,!עוד בביר תפלוחיהם(של העוברים והחוטאים!) הנועדים להערה בכללה ערב ובקר וצהרים יתפללו ש''ע ברכות במטבע. שטבעו ח׳ז׳ל וישפכו שיחם על: הגאולה עי משיח בן דור ועל בנין בית קדשנו וסדר העבודה שיוחזר במהרה בימינו? Kennt der Herr R. Horwitz keine Synagoge, aus welcher man טלית und תפלין verbannt? Den Tempel der Hamburger Rcformgrmeinde nicht, diesen Vorgänger aller deutschen Tempelreformen, aus dessen Liturgie man bereits seit 45 Aahren Alles ausgemerzt, waS aus unsere messianische Hoffnung der einstigen Rückkehr nach dem gelobten Lande Bezug hat, in dessen Gebetbüchern er vergebens die Bitten: ותוליבנו קוממיות לארצנו,שתעלנו בשמחה לארצנו, והביאנו לציון עירך כרנה, וקרב פזורנו מבין הגוים וכו' suchen dürfte, wie denn auch aus dem סידור der sich also nennenden ״Hauptsynagoge" der hiesigen Jsraelitischen Gemeinde in ähnlicher Weise das והביאנו לשלום וכר׳ hinausgerückt, und im תכנת שבת es nicht mehr heißt ותצונו להקריב, sondern וחצוה להקריב und das יהי רצון שתעלנו ובו׳ umwandelt ist in יהי רצון שתקבל מאתנו היום אח תפלח מומפנו ברחמים כאשר רצית בקרבן מומך אשר הקריבו לפניך אבותינו' וכי'??? Wahrlich, diese ganze Erscheinung ist so kläglicher Art, daß man verzweifeln dürfte, wenn nicht eben dieser Gipfel der Kläglichkeit uns mit doppelter Entschiedenheit das tröstende Bewußtsein brächte: .אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים Schließlich weist Herr R. Horwitz in Parenthests auf die סנהדרין צ׳טא, ברייתא und פג' ד,'תשובה ח׳ רמבם, hin und scheint damit sagen zu wollen, als habe der Abfall nur dann seine eigentliche gravirende Höhe erreicht, wenn er sich nicht nur auf die Leugnung der Verpflichtungskraft eines Gesetzes, sondern auch ans die Leugnung der Göttlichkeit eines Verses oder eines Wortes des heil. Textes, באחת המקראות או בא' התיבות erstreckt und meint, daß נעלם זה טהמתרעם הנל. Wir gestehen, daß uns auch hier Herr R. Horwitz unergründlich ist. Es heißt ja ausdrücklich an der citirten Stelle אפילו ובו' חוץ מדקדוק וה מק׳ו זה ממרה שוח יו, also nicht nur wer die