Jeschurun · 1861-06-01 · Heft 9 (Juni 1861) · p. 487

Von Gottlieb Fischer. 487 17, a- 'ב׳ר׳ה מיכה מיכה וכו, Sabbath 132, - Suckah 28, a. Sanhedrin 16, a. u. s. Thosafoth Sabbath 131, b. מהדשא, ב׳ר׳ח ס׳ר׳א נילף ובו' das. Kethuboth 38, b. u. s. בעל הליכות עולם erläutert: ועתה דע והבן שרשו של דבר. רכל ג׳ ו'ש נמסרו למשה מסיני סתם וכו׳ אלא שלא נמסרו בשוה פעמים נמסרו המקומות לבר וכו׳ וכו׳, siehe das. über die Verschiedenartigkeit der sinaitisch überlieferten Geseroth schawoth. ר׳ שמואל הנגיד, Einleitung zum Talmud, in dem kurzen Expose der כללים lehrt: דלכך אין ונין ק״ו מהלכה ר׳י׳ג מרות הלכה למשה מסיני וכי אנמריה למשה על הפסוק הוא דאנמריה ולא על ההלכה und ר׳ שמואל הנניר ist auch etn שר und נגיר גדול im Gebiete der Wissenschaft Israels! שיטה מקובצת Baba Mezia 87, lehrt im Namen רש׳ב׳א, ר־׳מ׳בן und רג׳ז׳ש רקמה קמה וראי מקובלת היחה בידם מסיני וכו' :ר״ן שכל ג׳ז׳ש כך נמסרו לנו ממ״ר ע״ה «. f. w, •ע״ש בעל מדוח אהרן zur כי מב' פנים נמסרה הג׳ז׳ש מסיני :מש בו' ככר אמרנו כי בונת נותן התורה ית״ש באלו המרות היחה •כדי שלא לכפול הדברים ע״ש ש׳ל׳ה הקרוש erläutert die Bezeichnung מרות dahin: שיש נ' דברים א' הנמדד וכו׳ וכך בענין המרות, א' המורד הש״י בי אלו המרות הם הלבה למשה מסיני שמסרם לו הש׳י ומשה למדם לישראל, ב' כלי המרה הם קו' ג׳ו׳ש וכו׳. Auch aus dem כוזרי. Buch III. ist der traditionelle Ursprung der כללי המרות ersichtlich. Siehe das. den Commentar אוצר נהמר. Ebenso המושכל והכתוב :שער היחוד המעשה פ׳ ה', חובת הלבבות צריכין אל הקבלה צורך גדול כי אין אחד מהם יכול להנמר מבלתי הקבלה וכו' וכן הכתוב אם לא יפורש לנו אלא מן הספר בלבד כמו שאמרו בו ר׳ז׳ל כשלש עשרה מרוח התורה נדרשת עכל׳. Auch ihm beruhen die מרות aus Tradition, und bemerkt Herr Fürstenthal zu dieser Stelle sehr richtig ״selbst die logischen Midoth bedürfen der Tradition"; denn z. B. selbst ק״ו bedarf der traditionellen Beschränkung, daß אין רנין ק״ו מהלכה, wie wir bereits bemerkt. Wenn demnach, wie wir nachgewtesen, aus ר״ן, רשב״א, רמב״ן רמב״ם, תוספו', רשי', גמרא, בעל מגלח אסתר, רבי שמואל הנגיד, בעל הליכות עולם, הר״ש מקינון, הכסף משנה, הרב המגיד, תשבץ בעל זהר הרקיע, חובת הלבבות, כוזרי, בעל מרגניחא טבא, השל״ה הקרוש, הקרבן אהרן (und wahrlich aus noch allen andern Autoren jüdischer Gcsetzeswis-