Jeschurun · 1857-06-01 · Heft 9 (Juni 1857) · p. 469

aus dein Occident. 469 יעה לחשת היא וגם לא לטמון ירו בצלחת ואשר לא יגיד זיכהו תאמת W ישא כי מעל מעל בה' ובגד בוגדים בגד ־ כי איש את אחיו?־1א. יחון ולא ישא ולא יהדר פני ריעו בריבו עם ה' ואהבת נעורים אל יזכור עבותות אהבה תנחקנה ואחות ורועות תמוגנה אחיר והאמת בח אל חי משמים תרים קולה ותאמר לצדיק צדקת ולרשע פשעת ולטועה מדרכה תקרא שגגת . והצדיק יענה כן יעזרני ה' גצה י הרשע כפתן חרש יאטס אזנו משמוע קולה והטועה יבין ושב ורפא לו ־ כן ארחור־ז אוהבי אמת ורודפי צדק-לבלי החניף לשום אדם ולשפוט על כל עגין כפי ערכו ־ לבן אשחר פניך ידידי למען בל ׳ חשת עלי און ולא תהיה באשמה בעיניך כי ■אערכה ואוכיחך לעיני כל ־ ואל חתן אח אחיך לאיש בליעל לאמר בבן אמו יתן דופי ־ לא ארוני איש קשה רוח אנכי ועל שבר בת עמי נעכר לבי בקרבי ואנחה בלב איש ישיחנה ־ לו חטאת נגרי ושמח לארק כבודי אז ביני וביניך אוכיחך כאשר יאות לאיש אל אחיו אבל אשמח לאלרים חיים לעיני ולאזני ישראל דברת סרה^ על אחת מנוצות ה' אשר לא תעשה ולעשות אשר לא יעשה ־ ואיך אחריש בראותי את הרעה אשר ימצא את עמי כי הישן' מפני החרש יוציאו ועל כל דבר אמת וצדק יאמרו ישן נושן הוא קצה בו נפשנו ־ וכולם מפריקים עול מלכות שטים זה מזה .ונותנים רשות זה לזה לעבור על דבר יוצרם בנחת רוח ובשפה ברורה ואיככה אוכל ואתאפק מהגיד לך לעיני השמש כי גבלה עשית בישראל ולא זו הדרך,אשר הלכו בו חז״ל כי המה לא הפיצו דבריהם לאור בטרם נשאו ונתנו ברבר או עם חכמים גדולים מהם או בפלפל רב עם תלמידיהם ואחה מהרת עשה ובחפזון הוצאת מתחת ידך דברים שאינם מתוקנים. הכי דבר קטזן להפר מצוה אחת מן החמורורת אשר קבלו אבותינו וקימו חכמינו מימי משה ער היום הזה.־ ער כי קמת אחה וחכמת מכל אלה לפנינו אשר מפיהם אנו חיים ואשר קדמונו בלחם ובמים וערכו לפנינו שלחן ערוך עם|כל מיני מעדני נפש וישרו לנו אורח חיים והורו לנו אח הדרך אשר נלכה בו כל הימים ־ ואחרי הפרושים ההולכים בדרך הראשנים דלקת כאשר ירדוף הרודף אחר הקורא ושפכת חמתך עללהם ועל צדיקי הדור אשר פרשו אה עצמם מן האסור להם י ועל כן לבי דוי וכאיש נדהם לא אוכל להתאפק וכי החרשתי אמר אמרח אין איש ואין אישון קם כננרי ודמית בנפשך או מחומרי מדע או מנוצחים הסה ־ על כן לא אעצור במילין ־ אמנם בחימה לא אשפוך שיחי וברוגז לא אפלל ובריח אח שפתי אכרות לבל יחנו דברי כעם עבור הרך גבולם: אך בטרם כל ענה בי השכחת אח שבועתך אשר נשבעת בבית ה׳ לפני ה' ולעיני כל העם ביום אשר הושיבו אותך אנשי ש״ש בק״ק נוא יארק על כסא הכבוד להיות להם למורת דרך ־ אז אחזת בשמאלך תש״ע וימינך הרימות לשבועה כי כן יהיה ה' עמך. כל הימים כי כל עת היותך על פני האדמה ורוח חיים בקרבך רק המפר תזת יתית לך לאבן תאזל ולמורה דרך ולא חמוש