Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 3 (1856-1857)
- Issue
- Heft 9 (Juni 1857)
- Article
- Brief des Dr. Illowy, Ehrw., an Dr. Lilienthal, Ehrw., Rabbiner zu Cincinnati, aus dem Occident
- Date
- 1857-06-01
- Page
- 470 (sequence 3)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/2932754-2932835-2932845-2941108--02656-2941190- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
470 Brief des vr. Zllowy u. s. w. מכל הכתוב בו ימין או שמאל ואיך מהרת לשכוח והשלכת את הם&ר* הזח אחרי גוך: ענה בי מדוע תדלג על ההרים כאיל על הגבעות מהר לעמק ומעמק להר וכל יום רוח אחרת עמך■ וכאיש משנה בגדיו כן אתה תשנה רוחך וטעמך לפני אבי־מלך למה לא העמדת רגליך במקום נאמן למען לא ימוטו פעמיך כאשד ינוד הקנה במים.ואמרת פה העמדתי רגלי זה מקומי פה אשב לארך ימים ואם כל ישראל יפנו לי ערף לא ימעדו קרסולי ולבי לא יפוג אחור * עד מחי תהיה כצפור נורד מקן אל קן שא עיניך השמימה ואל תבט במרעים כי יזעקו לך לאטר עשה לנו אחלהים ולא תהיה אחרי רבים לרעות למה לרוח הזמן תקריב לבונה ולקיקיון אשר בין לילה היה ובין לילה אבד תסגוד ולא תחוס על האמת אשר לער עומדת: ענה בי למה במחשכים תהלוך ומשעלותיך בערפל י הבמסחרים יהלוך נקי למה לא חבא הבית די־ך הפחח כאיש נכין אשר אין מרמה בלבו * כי רק גנב מאחורי הבית יבא בלט ולא חזרה עליו השמש כן הליכותיך נעלמו מעיני הערה הצדוקים קוראים לך פרושי והפרושים קוראים לך צדוקי * למה לא. תדבר אל בני ישראל כאיש .נכון אשר לא יגור מפני איש ומורא לא יעלה על ראשו ודבריו ממבועי לבבו ינהרו: שור נא אחי הן מאז באת לק״ק סינסיננאטי הרעת לעם הזה והצל לא הצלתם תחת אהבה הבאה להם איבה תחת אחרות קנאה ותחרות ותהרהר ריב ומדון בין ישראל לישראל אח מאח נפרד ־ הבן הקל באביו ואשר, בחמותה וה מחנה העברים היתר, לשתי מחנות האחד היה לפליטה והמחנה הנשאר הכה בסנורים והוא מחנה העורים: פתח דבריך כאשר באח אליהם הלא הם כחוביכם בחרט אנוש בספר דברי הימים ל* יהודה וכאיש מלחמות ביום קרב הלכת 1חמוש מגן וצנה לקראת מערכות התנאים והאמוראים הנפח עליהם חרבך להכתם ולאבדם ביום אחד ולבלע אותם כרגע בשצף קצפך למען הוציא ממסגר אסיר להתיר חרצבוח התלמוד לפקוח עינים עורות ולפרוק עול ברזל מעל צואר עייפים ויגעים והתרת דברים רבים אשר אבותינו וכל חכמינו לפנינו נהגו בם איסור * כמו אשת האח בלי יכום וחליצה להשחית פאת זקן בתער לאכול ולשחרת ולשמוח ביום, נפלה עטרת ישראל וגאונו לקצר החפלות במקום שאמרו להארך ולערב זרע קדש עם זרע. העמים רק כי יחן הנכר את ערלתו אשר חרפה היא לנו בעד אהבתו לבתולת כת יהודה ואף אם לנו ערל הוא וכאלה וכאלה ושפכת בוז קלון ולעג על אלה אשר אוחזים מעשה אבותיהם מדיהם ומאסו באליל הזה הנקרא רוח הזמן ואמרח אם יולזפים אנחנו ללכת בדרכי הפרושים עור מעט ותאבה תודח ומישראל כי תכבד. העבדה יום יום עד כי ירבצו תחת משאה ואז יפרקו גם תורת משה עם תודח החכמים ומשפט אחר יהיה לשניהם לכן