Jeschurun · 1857-05-01 · Heft 8 (Mai 1857) · p. 411

411 R. Akiba unb 5». Jsmael. Sebachim 13 a hatte R. Akiba ebenfalls vermittelst נזרה שוה נאמר כאן בני אהרן ונאסר להלן בני אהרן וגו' seine Lehre nachgewieseu, daß nicht nur זריקה, das Sprengen, sondern schon קבלה, das Ansfangen des Blutes vom geschlachteten Opferthier schon von einem mit seinen Dienstkleidern bekleideten untadeligen Priester,בכהן כשר ובבלי'מרה, geschehen müsse. R. Tarfon betheuerte hingegen, er habe eine Ucberlieferung, daß ein Unterschied zu suchen sei, להבחין הפרש, zwischen קבלה Und זריקה, er wisse aber diesen Unterschied nicht naher zu erläutern. R. Akiba aber erwiederte, er wolle ihn erläutern und wies einen solchen dreifachen Unterschied in anderweitig begründeten Halachoth nach. Worauf ebenso R. Tarfon seine Bewunderung mit dem Ausruf kund that:! Wahrhaftig, du bist nicht rechts noch links von der Wahrheit gewichen. Ich hatte eine Ueberlieferung und wußte sie nicht zu erläutern, du forschest und triffst das mit der Ueberlieferung übereinstimmende Richtige u. f. w. Maaßcr Scheut 5, 8. 'בראשנה וכל ער שבא ר״ע ולימד וכו, und worauf gründete sich diese neue Lehre des R> Akiba? Einfach darauf, daß die Früchte vor dem מירוה noch nicht unter den Begriff קדש, und somit nicht unter die Vorschrift בקרה׳ הקדש zu fassen sei. Nedarim 56 a. בראשנה וכל ער שבא ר״ע ולימד וכל, zu welcher Stelle Jerusch. Ncdarin 1,1 die einfache Erläuterung giebt, daß sowohl R. Akiba als R. Jsmael, diesen von R. Akiba zuerst gelehrten Satz in dem Ausspruch ככל היוצא מפיו יעשה enthalten fanden, indem dort das Gelübde als eine Gcsammteinheit begriffen werde, deren Bestand an das Bestehen eines jeden Theils derselden geknüpft sei .נדר שהוהר מכללו הזהר כולו Ebenso Baba Mezta 62 a. שנים שהיו מהלכין וכל דרש בן פטורא מוטב שישתו שמהם וכל ער שבא ר׳׳ע ולימד וחי עמך חייך קודמין לחיי הבירן In allen diesen Fällen wird der Kundige keine Spur von den auzeblich Aktbaischen Deutungen finden, vielmehr in Allem nur eine tiefere und prägnantere Auffassung des Teiles erkennen. Selbst die Stelle Sotha 27 5, auf welche der Verf. hinweist: בו ביום דרש ר״ע וכלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטטא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים לימד על ככר שני שמטמא אח השלישי אמר ר' יהושע מי יגלה עפר מעיניך ר׳ יוחנן כן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא והלא ד״ע תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנ׳ בל אשר בתוכו יטמא,