Jeschurun · 1855-12-01 · Heft 3 (Dezember 1855) · p. 164

104 Geschichte der Jude» von Di׳. H. Grätz. Vierter Artikel. Haufen wirst, diese andere, ihm natürlich unbequeme, Hälfte unterdrückt!!! Hier ist die vom Vers, citirre Stelle aus Jerus. Pes. VI. 1: זו הלכה נעלמה מזקני בחירה פעם אחת הל ארבעה עשר לתיור! בשבת ולא היו יודעין אם פסח דחה את השבת אם לאו אמרו יש כאן בבלי אחד והלל שמו ששימש את שמעיה ואבטליון יורע אם פסח דוחה אח השבח אם לאן איפשר' שיש ממנו תוחלת שלחו וקראו לו אמרו לו שמעת מימיך כשחל ארבעה עשר להיות בשבח אם דוחה את השבת אם לאו אמר להם וכי אין לנו אלא פסה אחד בלבד רוחה את השבח בכל שנה והלא כמה פסחים ירחו אח השבת איח תני׳ תני מאה איח תני׳ חני וכו' אמרי לו כבר אמרנו שיש ממך תוחלת התחיל דורש להן מהיקש ומקל וחומר ומנו,רה שוד, מהיקש הואיל ותמיר •קרבן ציבור ופסח קרבן ציבור וכו׳ מקל והומר מה אם תמיר שאין מחייבי! על עשיתו כרת וכו׳ מגזירה שוד, נאמר בתמיד במועדו ונאמר בפסח במועדו וכו' אמרו לו כבר אמרנו אם יש תוחלת מבבלי היקש שאמרת יש לו חשובה; אם אמרח בתמיד שכן יש לו קצבה וכו' קל וחומר שאמרח יש לו חשובה לא אם אמרח בתמיד שהוא קרשי קרשים וכו׳ גזירה שוה שאמרח שאין אדם דן גזירה שוד, מעצמו- . ״Diese Halachah entging einmal den bethyrenischen Aeltesten. Es fiel der 14. Nissan auf einen Sabbath und sie waren darüber in Zweifel, ob für das Peßachopfer der Sabbath verletzt werden dürfe oder nicht. Man rnachte hier auf einen Babylonier aufmerksam, Namens Hillel, der von Schemaja und Abtaljon Lehre geschöpft, der wisse wohl über die Frage Bescheid, von ihm sei möglicher Weise etwas zu hoffen. Sie ließen ihn rufen und fragten ihn, ob er darüber Etwas vernommen, wenn der 14. auf einen Sabbath fällt, ob dann der Sabbath zu verletzen sei oder nicht. Er erwiderte ihnen: Haben wir denn nur ein einziges Peßachopfer, durch welches alljährlich der Sabbath verletzt wird, wir haben ja eine große Anzahl Opfer, durch welche der Sabbath verletzt wird. Nach Einigen habe er Hundert genannt, (die auch am Sabbath zu bringenden täglichen Opfer: תמרים) nach Andern u. s. w. Darauf äußerten sie: Wir haben's schon gesagt, von dir dürfte etwas zu hoffen sein! Er begann ihnen nun den Satz herzuleiten aus der Sachanalogie (היקש, eigentlich מה מציגו), der Schlußfolgerung (קל וחמור) und der Wortanalogie (גזרה שוח). Aus der Sachanalogie: Weil Peßach eben so wie das Thamid ein Gesammiheits - Opfer sei», s. w. Aus der Schlußfolgerung: Da ja auf die Unterlassung