Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1919-01-01 · Heft 3 · p. Seite 293

Die ethische Schrift Sepher Hajaschär 293 wird sie dem R. Tarn beigelegt von Elia de Vidas, dem jünger des Kabbalisten Möses Cordovero (1522—1570 n. Chr.), der sie an mehreren Stellen seines »Reschith Chochtnah« und immer als Werk des R. Tarn zitiert1). Dagegen wird die Autorschaft des R. Tarn von dem gelehrten ünä kritisch veranlagten Menachem de Lonsano (1570 n. Chr.) entschieden bestritten2). .Diese Annahme beruht, wie er zutreffend bemerkt, auf einer Verwechslung mit dem tahnudischen Werk, das R. Tarn unter dem Titel Sepher Hajaschar verfaßt hat3). Auf Grund einer nicht so ganz zur versichtlich vorgetragenen Überlieferung gibt er als Verfasser einen Serachja Hajewani an, von dem uns sonst nichts weiter bekannt ist4). Von manchen ist, wohl nur infolge einer mißverständlichen 1) ראשית הכמה (ed. Venedig 5353 1593) שער היראה cap. 12, s. 48b:עור דברים דומים לזה כתב רבינו תם בספר הישר,*Jas. שער האהבה cap. 10, S. 124a, das. S. 129b, S. 164’a, S. 187b, S. 228a (zweimal), S. 311 b. 2) Die in dem Sammelwerk1 ת ־T שתי (Venedig 1615) vereinigten Schriften sind in der Zeit zwischen 1570 lind 1610 entstanden. In der דרך חיים betitelten Abhandlung bemerkt L., daß seit der Zerstörung des Tempels 1500 Jahre verflossen seien (S. 115b; ואם בעל נפש הוא ׳ידאג על חרבן המקדש וביזוי התורה וצרות’ישראל יושבים וצערם וחלול ישם הגדול המחולל בגרם זה אלף ות״ק שגה, das. s. 126b: זכור שם אל מהולל בעממים ודתו מאכולת־ אש ואורים/ והם יחצו שונים והם קוראי מקרא דאזתו מאמירים;וזה שנים המשי טאות ואלף ועוד יותר ואל שותק לסריס, in dem ethischen Gedicht טובה תוכחת wird die Zeit seit Zerstörung des Tempels auf 1540 fixiert (S. 134a: ־וזה שנים המש מאות ואלף וארבעים אשר הרב דביח 3) Jechiel Heilprin im Seder Hadoroth שמות ספרים s. v. legte die Schrift dem Tossaphisten R Jacob aus Orleans bei: וספר הישר לרבינו תם הוא רב יעקב מאורליינוש בעל התוספות מענייני התשובה ויראה ופרישות רש״ת Das ist wohl nur eine vage Vermutung, um die Überlieferung, daß ein Tossafist R. Jacob der Verfasser sei, aufrechtzuerhalten. 4) שתי ידות s. 122 a: ׳וספר הישר המכונה לר״ת ואיננו אמת/ שר״ת ־הבר ספר וקראו ספר ־הישר; אך הוא הבור תלמודי ואינו נמצא/ ואני שמעתי־ שספר'היש ר הזה שנדפס בקושטנדינא פעם אחד ובויניציאה יפעם אחר חברו הד זרהיה היוני/ ואיך שתהיה הוא הבור נחמד מאד. Unsere Schrift wird von Mena-chem de Lonsano sehr häufig zitiert. Vgl. S. 90b, 92b, 94a 97b, 98b, 121 b (zweimal), 125b, 127b, 128b (zweimal), 129b (zweimal)