Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1919-01-01 · Heft 3 · p. Seite 263

Philologisch-historische Miszellen. 263: Verbindung bringt (Ket. 62 b ff., Ned. 50a)1), brachte ihn wohl auch mit dem zweiten »Rathsherrn« ציצית p, »dem Silberschmied« (2 3(הכסף), in Verbindung, und dies wäre eben die erwähnte Sage von גתף דצוציתא). Der Namen בן ציצית hat seine Parallele in dem Namen טוטפת p, Tos. Schek. II 14. Die Sage aber hat aus der dem Namen gegebenen Bedeutung ihre Erzählung gesponnen. ציצית, aram. ’ צוציתא, bedeutet »Schaufaden« und »Locke«, Ez. 8, 3, b. Men, 42 a צוציתא דארמאי, »Locken der Heiden« (»Aramäer«), bedeutet aber auch »Lichtstrahl«, b. Taan. 25a, BB. 73a, Syn צוציתא דכוכבא u. ä. So haben auch einige der Geonim. wie Rab Saadja und »Rab Zemach« (Juch. ed. L. 171b) das צוציתא in גתן דצוציתא mit »Locke« erklärt, das צוציתא דארמאי, wie es auch Syr. bedeutet: בסתרא p סערא דנשא דגדיל ושביב לכתפתהון (AUDO 367), »Nathan der Lockige«, »mit der Locke«: נתן דצוציתא בנערותו היה מתקן בשערו ומקשט והיה עושהו תלתלים,, ebenso RABD. zum Sifra אחרי XHI g: פי' שהיה מגדל ציצת ראשו. Das Tragen von Locken bei Männern ist eben als heidnisch (צוציתא דארמאי) verpönt worden, Tos. Sab. VI 1 zählt zu den /•המספר קומי :דרכי האמורי והעושה בלורית Sifra אחרי XIII 9: ושלא תגדל ציצית ופף, b. Sanh. 21a ג) Die älteren Quellen aber, die als palästinische dieses eher wissen konnten, erwähnen nichts davon, Ab. dRN. I. VI, II. 12 (ob in b. nicht eine Verwechselung mit dem Gelübde Hyrkanos und dessen Sohn E. Elieser, der ebenso mit den »Rathsherren« in Verbindung steht, Ab. dRN. ibid., vorliegt!), j. Sab. VI 7d, Sota IX 24e. 2) Für הכסת in b. Git. 56a, der schon über die Deutung des Namens im Ungewissen war, Gen. r. 42 (aber zwei Mss. haben hier הכסף s. Theodor) und Koh. r. VII 11, hat Ab. dRN. IL c. XIII. (foi. 16a): הכסף und erklärt: ולמה נקרא שמו בן ציצת הכסף »לא שהיה מיסב <על מטה של כםף> למעלה מכל גדולי המדינה, ebenso Pseudo- Raschi zu den. r. ibid.:; ובאדר״נמפרש ציצית הכסף ומפרש לפי שהיה טיסב על מטות של והב וכסף נקרא שמו ציצית הכסף in Vers.lc.6stehtנהכםת aber die Erklärung ist auch hier: ולמה נקרא שמו ציצית הכסת כסף!שהיה מוסב על• מטה של כסף בראש כל גדולי ישרא^* Sing, von כספים Tos. Suk. IV 6, b. 51b. Thr. r. I5 hat bloß: ציצת p. 3) Die Mandäer nennen es קארנא »Stirnlocke« (»Horn«), Nöldeke, Mand. Gram. 179, vgl. zu רמה קרני D. H. Müller, ממזרח וממערב.