Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1919-01-01 · Heft 3 · p. Seite 261

Philologisch-historische Miszellen. 26t als der im b. Sab. ibid. (Zeitgenosse von Rab Josef) und BB. 55a (Zeitgenosse von,»Rabbah«*) erwähnte עוקבן. ביר ■נחמיה ריש גלותא. Die Glosse2) והיינו נתן דצוציתא im b. Sab. ibid. identifiziert aber diesen Ukban b. Nechemja mit »Nathan דצוציתא« der Sage.. Auf diese Identifizierung deutet auch das דצוציתא bei »Mar Ukban« (b. Nechemja) in סע״ז. Wenn aber das סע"■ז auch vom Sohne Ana ns, Nathan, sagt: הוא נתן דצלציתא, so kann unmöglich beides vom Verfasser des סע״ו herrühren3). Das spätere דצדציתא folgt der Identifikation im b. Sab., während das erstere הוא נתן דצוציתא diesen in die Zeit von Samuel setzt und von jener Identifikation abweicht. Das scheint auch im ספר הנדה (bei Raschi Sanh. 31b, vgh Tos. Sab. 56b: מדרש) der Fall gewesen zu sein, denn dieses erzählt die Sage .— von »Mar Ukba«, also vom Zeitgenossen Samuels4), שהיה מר עוקבא בעל תשובה שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבו טינא ונפל בחולי ואשת איש היתה, לימים נצרכה ללוח ממנו ומתוך תחקה נתרצית לו וכבש יצרו ופטרה לשלום ונתרפא וכשהיה יוצא לשוק 5היה נר דולק בראשו מן השמים). Dieses ס׳ י הגדה wird daher wohl von der Glosse in b. Sab. abweichen0). ף So רבה Edd., aber Ms. M.; H., HG. ed. B. RIF, RAS und RMH.: 11 בא s. auch S. 260 Anm. 4. י 2) Daß dies nicht zu den Worten R. Josefs gehören kann, sondern Glosse ist, liegt auf der Hand, und ist bereits von Rapoport בכה״ע XII 80 Anm. 39 und Graetz, Gesch. IV4 Note 37 (461) erkannt worden, wie sie schon Halpern, סה״ד s. v. נתן Ende Schwierigkeiten machte• 3) MGWJ. a. a. O. hat das הוא נתן דצוציתא nicht: וכד שכיב שפט פש .1) נתן מת (!) במעי אמו כו׳^) 4) Raschi hatte im ׳ הגדהD sicher bloß מר עוקבא, da er es zur Erklärung der Überschrift in dem Briefe an לדויו ליה) מר עוקבא) anführt, da fernerמר עוקבא sonst in b. immer der Zeitgenosse vonSamuel ist, und daß gerade dieser von b. Sanh. Ükban b. Nechemja sein soll, wie Graetz in Note 37 das. annimmt, ist höchst unwahrscheinlich, s. auch סה״ד s. v. נתן דצוציתא. % k 5) Raschi.schließt ועל.שם כך קרי ליה ח נתן צוציתא במם׳ שבת; aber Sohzino: צוציתא H, 1. דצוציתא; Juch. ed. L. 175 zitiert: וע״ב קת ליה נתן דצוציתא בשבת•. Es bleibt aber fraglich, ob נתן דצוציחא im ס, הגדה־ erwähnt war, da Raschi auf b. Sab. verweist. 6) Schon Halpern s. v. מר עוקבא verwirft die Identifikation von מר עוקננא mit נתן דצוציתא; vgl. auch סה״ד s. v. נתן. Ebenso gegen Raschi Juch. ed. London S. 175.