Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1919-01-01 · Heft 3 · p. Seite 255

Philologisch-historische Miszell en. 255 Aber abgesehen davon, daß Krauß Erklärung von ודבר עליה der Sprache und dem Stile des b. nicht gerecht wird, ist ihm hier ein Versehen unterlaufen. Raschi ist hier mit seiner Erklärung נהוג היה להיות למעלה מרב entschieden im Recht (gegen Krauß S. 10, Anm. 1). Dieses ודבר עליה »und er (Samuel) pflegte doch den Rang vor jenem (Rab) einzunehmen«, deutet eben auf b. BK. 80ab hin, was ja Raschi, klassisch und kurz wie immer, s.v. ודבר bemerkt, Krauß aber entgangen ist. Hier in BK. heißt es: רב ושמואל ורב אסי איקלעו ׳לבי שבוע הבן וכף. רב לא יעייל ק מיה רשמו אל/ שמואל לא עייל קמיה ד רב אסי, רב אסי לא'עייל קמיה ד רב. אמרי: מאן נחרת, נתרה שמואל^וניתי רב ורב אסי. ונחרת רביאו רב:אסי# רב מלתא בעלמא הוא דעבד' ליה לשמואל, משום ההוא מעשה דלטיה 1אדבריה (רב) עליה) und darauf deutet auch Raschi Meg. das. mit seinem 2האי דאדבריה עליה) hin. Daß Rab .zurückgetreten ist und den Vorrang Samuel gelassen hat (hier: zuerst einzutreten), wird nun im b. mit אדבריה עליה umschrieben. Dann heißt es ferner — was schon Berliner Magazin, VII (1880) 54 notiert — b. BB. 16b: ישמעאל עשה תשובה י בחיי אביו שנאמר ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו <מכדי ישמעאל קשיש מיצחק■ מ״ט קא 'חשיב ליה ליצחק מקמיה,־ש״ט תשובה הוא דעביד ואדבריה ליצחק מקמיה>3) וכח אלא כלות ואחריהם תלמידי ראשי ישיבות אבל ראשיהישיבות עצמן אינם י*-;קור ין בס״ת באותו היום וכף beantwortet Graetz in der Note das., und ihm folgt Lazarus (S. 139 Anm. 4), dahin, daß Vergas Auszug einer älteren Zeit, in der die Macht der Exilarchen noch nicht gebrochen war, angehört. Ich glaube jedoch, daß Verga bloß eine andere flüchtige hebräische Übersetzung des arabischen Originals (ein Fragment davon, JQR. XVII 753 ff.) Vorgelegen habe, cfa er sonst mit Nathan übereinstimmt, s. auch S. P. Rabbinowicz 136 111 דברי י//י Anm. 12 (")״ראשו לישראלים). Mit Nathan stimmt übrigens auch der Bericht von Rab Nissim aus Kaiman in seinem מגלת סתרים (angeführt in שבת, מנהיג Nr. 58. Die Nachschrift מגלת סתרים gehört hierher, was M. Straschun in seinem Handexemplar in der Bibliothek zu Wilna richtig bemerkt, s. auch Poznanski אנשי קירואן Nr. 42, Anm.): מנהג היה בקירואן למר עוקבא נשיאה שהיו מכינין לו כסא של כבוד בבית הכגסת מצד הארון ולאחר שקראו בתורה כהן ולוי היו מורידין לו התורה. 1)רב fehlt richtig in allen Mss. י) s. V. ורב. Statt להאי ist האי zu lesen. 3), So Ms. M., F, H, ed. Lublin u. a. (s. ד״ם).