Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1919-01-01 · Heft 3 · p. Seite 254

254 Philologisch-historische Miszellen. zu sprechen scheint, zu erklären? Lazarus (S. 100, Anm. 4) stellt es richtig mit 1אדבריה) zusammen, denkt aber bei דברוהו— wenn auch unentschlossen — an den Vortrag des Exilarchen bei seiner Kürung2). Krauß, der dies in dieser Monatsschrift. (S. 7—14) behandelt, erklärt es dann mit dem hebräischen דבר »sprechen«, und faßt אדבר als »sprechen lassen«, »zur Thora aufrufen und (als erster!) vortragen lassen« auf, »mit der Zeit« aber »hätte die Phrase חכמים דברוהו׳ natürlich (!) den metaphorischen Sinn bekommen: die Gelehrten hatten ihn eingesetzt« (S. 12). Er stützt seine Erklärung auf Meg. 22a: מכדי רב בישראל קרא וקר. לא רב בכהני קרא; .דהא רב הונא קרי בכהני. בשלמא רב הונא קרי בכהני/ דהא אפילו רב אגד ורב אסי (סכהני השיבי דארעא נחישראל מיכף כייפו ליה לרב הונא. אלא רב/יהא איכא שמואל דכהנא הוה ודבר עליה. שמואל נמי מיכף הוהיכייף ליה לרב ורב הוא דעבד ליהי כבוד וכי עביד ליה בפניו שלא בפניו לא עביד ליה. Dieses ,אלא רב ה.א איכא-וכו glaubt er nämlich wie folgt erklären zu müssen: »Aber Samuel war doch da, ein wirklicher Kohen, und doch soll jener ודבר עליה vor ihm gesprochen haben?« (S. 10). Und sieht dann darin, im Verein ntit'der Mitteilung Vergas (שבט יהודה sub מ״ב, ed. Warschau S. 58)3), daß der Exilarch an seinem Kürungstage als erster in der Thora zu lesen pflegte, den »Schlüssel« zu seiner Deutung. ף s. auch Rapoport a. a. O. 2) Nathan ha־BabJi (Neubauer II 84^ und Ibn Verga שבט יהודה Nr. 42 (s. unten). Aber der Vortrag kam nach Nathan vor dem Ausheben der Thora vor, nach Verga wiederum nach Schluß der Pentateuch-Vorlesung: ואחר סיום הקריאה וכר. Übrigens bemerkt dabei Nathan (und ähnlich Verga): ופותה. ראש גלות ודורש וכר אוקתן רשות לראש ישיבת סורא לפתוח ולדרוש גראש ישיבת סורא נותן רשות לראש ישיבתפומבדיתאוהם נוהגים כבוד זה לוה עד שפותה ראש ישיבת סורא. Hier also gibt im Gegenteil der Exilarch dem Gaon die ».Erlaubnis«, und den Vortrag hält also der Gaon! וקורא ראשון ואחריו ראשי ישיבות ואחר סיום הקריאה וכר ף. Dieser Auszug aus תשובות גאוני□ ראשונים bei Verga ist die Quelle von Graetz, Ge sch. V4 133 — die Krauß (S. 9 Anm. 4) nicht kennt — was Graetz ausdrücklich in Note 13 (S. 453—54) bemerkt. Den Widerspruch zwischen Verga und Nathan ha־Babli, welcher demgegenüber berichtet: ואה״כ מוציא ס״ח וקורא כהן ואחריו לוי והזן הכנסת מוריד ס״ת לראש גלות וכר והוא מקבל ס״ת בידיו ועומד וקורא בה ואחריו קורץ ראשי