Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1917-01-01 · Heft 2 · p. Seite 224

224 Besprechungen. Kommentare zum Talmud und haben sich gerade zu Schabbat manche Zitate daraus in Jehuda b. Barsillais □ספר העתי erhalten, s. S.!4: ... ומכל הלין טעמי שטעית דאין מדליקין בחלב מבושל בשבת כלל אלא 1א״כ נתן בתוכו שמן ... ורבעו שרירא גאון נמי כתב הכי בפירושו), dann das. 240, wo sein Kommentar neben dem Hais zusammengestellt wird : ... ומה שפירשנו לעיל בהא דרב ביבי דסבר לאשלמוניה לפרשייתא דבלה הכין פירש מר רב האיי ז״ל ואמר מר רב שרירא בפירושיה חצי השנה דגילין רבנן דקרו ליה כלה והשנה תרי כלה וכו׳, Ob nun Scherira der erste Verfasser solcher Kommentare gewesen ist? Es gibt eine Andeutung, als ob Aron Ibn Sargädo schon einen Kommentar zu Jebamot verfaßt hätte, aber sie ist nicht bestimmt genug (s. Geonica II, 67; überSaaäja s. weiter unten)* 2), dagegen verfaßten solche Kommentare die beiden letzten Geonini: Samuel b, Chofni und Hai. Von ersterem wird in einem Bücherverzeichnis aus der Genisa ein Kommentar zu jebamot erwähnt, von dem vielleicht ein Fragment in תשובות ג״ק nr. 68—69 sich erhalten hat (s. Epstein, Die RGA. der Geonim, S. 11; ihm gehört wohl auch die ausführliche Erklärung von ערוגה in Geonica II, 40—42, aber in Form eines Responsums; vgl. JQR., N. S., III, 418). Was mm Hai anbetrifft, so zitiert Abulwahd aus dessen Kommentar zu Schabbat Erklärungen einzelner Wörter, nennt aber diesen Kommentar nicht wie den Scheriras תפסיר אלפאט, sondern תפסיד שבת (s. v. מור und עגר)? was doch kein Zufall sein kann (vgl. auch die פירושי□ לר' האיי ז״ל s. v. את). Dann haben wir gerade zu Schabbat reichliche Zitate aus Hais Kommentar, aus denen ersichtlich ist, daß sie ausführliche sachliche ג) Die Stelle S. 27, ebenfalls im Namen Scheriras, wird im Aruch und von RSBA. im Namen Hais angeführt (s. Epstein, RE], LXIV, 210). Sie stammt übrigens nicht aus einem Komm., sondern aus einem Responsum: ... ורבינו שרירא גאון ז״ל נטי כהאי גאון ס״ל \הכי פירש בפרק כירה ואלו תורף דבריו שאלנו על דברת לא יתן עד לא יחזיר הוא אבל לשהות מותר ... וחקרנו באמור בסופה .... והקרנות ותרצנוה כן וכו׳־. Das ist nicht der Stil unseres Kommentars. פירש (und sogar פירוש) deutet nicht immer, wenn von Geonim die Rede ist, auf eine Erklärung in einem Kommentar, sondern sehr oft auf eine solche in einem Responsum. 2)In einem Responsum Hais (Stud. u. Mitt. IV, nr. 383) sagen die '׳Fragenden: ואשכחן בפירושי הגאונים זק״ל שאמר הקב״ה לכל בריה ממעשה בראשית האין־ אתה רוצה שאבראך וכו׳. Sind hier Kommentare 'gemeint und'wessen? Jedenfalls nicht Scheriras, denn dann hieße׳ es בפירושי גאון אביך.