Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1916-01-01 · Heft 4 · p. Seite 273

Die Bürgschaft als Motiv in der jüdischen Literatur. 273 mir die schlichte, an biblische Ausdrucksweise sich anlehnende Diktion, die Anonymität des Königs und der beiden Freunde,, sondern auch die Tatsache, daß unter den vielen Erzählungen jüdischer Provenienz, die in 1001 Nacht Aufnahme gefunden, gerade solche ziemlich stark vertreten sind, die wie die unserige im Talmud und Midrasch sonst nicht nachweisbar sind1). Eine eigentümliche, mehr eklektischen Charakter tragende Bearbeitung findet das Bürgschaftsmotiv in einer Erzählung, die ich hier im hebräischen Wortlaut in ihren charakteristischen Hauptmomenten folgen lasse. Sie findet sich abgedruckt in dem, einige jüngere, teilweise eschatologische Midraschim enthaltenden Sammelwerk דברי הימים של משה, Venedig, 1544» woselbst sie den größten Teil des sogenannten Henoch oder Idrisbuchs bildet, und woraus sie von Jellinek in den VI. Teil seiner Midraschsammlung aufgenommen wurde2). Dieselbe Erzählung ist auch im פלא יועץ II, 2—22 unter dem Titel מעשה האהוב וחצי zu finden, allerdings sehr ausgeweitet und mit starkem Aufputz und vielen Zitaten versehen 3). ארווש הפילוסוף צוה את בנו לפני מותו ויאמר לו בני כמה אוהבים קנית בחייך ענהו בגל כבר קניתי אוהבים עד מאה אמר לו בני/ אמר הפילוסוף אל תאהב ואל תהלל האוהב טרם שתנסהו ותבחנהו .... אמר לו הנד הנד לי כי היו שני.סוחרים האחד במצרים והאחד בבבל ויכירו איש את אחיו לשמע אזן/ ויהי היום וילך הסוחר היושב בבבל בסחורה אל מצרים/ ויחלה הסוחר הבבלי.וידעו הרופאים כי באהבה אשר חלה; ויהי הוא שוכב במקומו ונותן אל לבו כל הקורות אותו והנה שני אנשים נצים בעיר ויהרוג אחד את חברו ויברח הרוצה ויצא מן העיר ויהי בבקר ויביאוהו לפני השופטים וישפטהו למות לתלותו על העץ; ויוליכוהו על העץ/ ויצאו אנשים רבים מן העיר לראות המשפט כמנהג/ וביניהם היה הסוחר אוהבו אשר בא זה באהבתו לבבל ויראה זה הסוחר אותו ויכירו ויאמר בלבו כי זה הוא אוהבו אשר היה ב) Perles, a. a. O. Steinschneider, a. a. O. vermutet, daß die klassische Sage direkt von Christen auf Noaman übertragen wurde. Nach dem Ergebnis unserer bisherigen Darlegungen wird sich diese Annahme wohl kaum aufrecht halten lassen. 2) Über dieses Henoch vgl. Zunz, Gott. Vorträge 139, 145. 3) Vgl. Jellinek a. a. O., S. XXXIII. Monatsschrift, 60. Jahrgang. 18