Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1916-01-01 · Heft 3 · p. Seite 225

Die Bürgschaft als Motiv in der jüdischen Literatur. *225 Motiv der Erzählung zu erkennen, so ist es hier die bis zum höchsten Altruismus sich erhebende Freundesliebe und Treue, die dem Dichter die Feder geführt hat. Von ähnlicher Tendenz, doch anders in der Form gehalten, ist eine, einem spätjüdischen Sagenkreis entstammende Erzählung, die ich nachstehend im hebräischen Original in extenso deshalb folgen lasse, weil, wie sich zeigen wird, manche Einzelheiten des Textes für das Ergebnis der Untersuchung von Bedeutung sind. Am Schlüsse seines grammatischen Lexikons מעריך, das den zweiten Teil seines Werkes שתי ידות bildet1), schreibt Menachem Lonsano: Am Ende meines handschriftlichen Midrasch Koheleth fand ich folgendes: מעשה בשני אגשים שהיו אוהבים זה את זה אהבה נפלאה וכל אחד מהם זזיתה נפשו קשורה בנפש חברו ומפני רוב המלחמות הוכרחו ויפרדו איש מעל אחיו וישבו בשני מלכיות ויהי היום ויבא האחד בעיר חברו ויוגד למלך ההוא ויחשבהו 9_רנל לפי שבא מעיר אויבו ריצו להורגו וכשראה שכלתה אליו הרעה מאת המלך ויבך ויתחנן לו שיעשה עמו צדקה אחת; אמר ליה המלך מה היא/ אמר ליה אדוני המלך סוחר גדול הריתי ורוב סחורותי נחתי לאנשים באמונה2) ולא כתבתי עליהם שטר3) ואשתי ובני אינם יודעים מהם שתי יד-ות (ן Venedig 1618. Der מעריך ist in einer Edition von Jelinek, Leipzig 1853, erschienen. Derselbe hat die obenstehende Er- Zahlung auch in den 4. Teil seines בית המדרש aufgenommen. 2) Aus den Worten נתתי באמונה, die er durch »ich gab auf Kredit« übersetzt, glaubt Steinschneider im Magaz. L d. Lit. des Auslands, 1845, auf den fremden Ursprung dieser Erzählung schließen zu sollen. In seiner Abhandlung: Die Parallelen zu Schillers Bürgschaft, MS. 1854, bekämpft Wiener diese Ansicht, indem er באמונה durch Treu und Glauben wiedergibt. Diese Polemik ist aber nur ein Spiel mit Worten, da Treu und Glauben in diesem Zusammenhang nur der deutsche Ausdruck für »Kredit« ist und אמונה auch in dieser Bedeutung von dem im jüdischen Schrifttum gebräuchlichen Sinn dieses Wortes abweicht. 3) Kann nur mit Steinschneider a. a. O. übersetzt werden: »Ohne Schuldschein von dem Schuldner ausstellen zu lassen«, da שטר nur Schuldschein bedeutet und nicht, wie Wiener a. a. O. annimmt: ein Monatsschrift, 60. Jahrgang 15