Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1916-01-01 · Heft 3 · p. Seite 226

226 Die Bürgschaft als Motiv in der jüdischen Literatur. ואם אמות ולא אודיעם ולא אכתוב שטרות על הלוקחים ישארו בני עניים ומרורים ועתה אלכד. נא ואעשה זאת ואשוב אל המלך אמר ליה המלך ומי יאמין שתשוב אמר ליה אדוני המלך הנה חברי זה שהוא יושב בעירך הוא יערבני אמר המלך לחברו האתה תערבנו שאם לא יבא לזמן שאקבע לו תמות אתה אמר ליה כן אדוני המלך! אנכי אערבנו נפש תחת נפש אמר ליה המלך בחיי אני אראה היהיה הדבר הגדול הזה, מיד נתן לו זמן ללכת •ולשוב חדש ימים וביום האחרון מהחדש ומלך היה מנחל כל הייום אם יבא האיש ויהי השמש לבא ועדיין האיש לא בא רצו המלך להביא את חברו מבית הסהר להתיז את ראשו, מיד הוציאוהו ברחוב העיר וישימו החרב על צוארו והנה קול שאון בעיר לאמר הנה בא האיש ויבא האיש וירא את חברו מוכן ליהרג ויקימוהו מהארץ ויקה החרב לשומה על צוארו ונם חברו עשה כן. ויהיו שניהם אוחזים בחרב, זה אומר אני אמות וזה אומר אני אמות תחתיך וכראות כי הפליאו לעשות באחרונה מן הראשונה תמה מאד הוא ושריו ויצו המלך ויסירו החרב מעל שניהם ויטהול להם ויעשרם עושר גדול ויאמר להם בבקשה מכם אחרי היות חוזק אהבה כזה ביניכם עשו אותי שלישי לכם, ויהיו חברים למלך מן היום ההוא והלאה, וכן אמרו רבותנו ז״ל וקנה לך חבר. _ vom Gläubiger ausgefertigtes Dokument über seine Schuldforderung. Durch eine solche Regelung der Angelegenheit würde die Frau niemals zu ihrem Gelde kommen. (Fortsetzung folgt.)