Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1916-01-01 · Heft 2 · p. Seite 114

114 R. Mazliach Gaon. Aber noch etwas: das Ms. Br. enthält sehr viele arabische »Glossen« (Worterklärungen), die in anderen Mss. fehlen. Sie stammen also wohl alle von R. Meborrach. Es sind: 1. s. v. אנזן אנה דאננרסת (?) בלשונינו: הרזיפא, Berberisch? 2. s. v. הדני, nach והו בלשון אינון אל (שנופח :ובלע׳ שמה מלבא אל נינופר .1 ,ניטפר ויש ובו׳, jj 3. s. v. זן nach ויש אום׳ בלשון ערבי רכאב :כלי זיין (vgl.ויש מי ששמע• oben), »Steigbügel«. . 4• s. v. ירקת nach ובלשון ישמעאל קתאי״ה אל המיר :•שדה, Löw 331• ,_4as. v. כמון nach וכןבלשוןישמעאלקורי!ןאותו כמון:יוסב ס y*• 5. s. v. כסיתא nach ויש מפרש כסיתא מכוש ששמו :ובלעז קרל בלשון ישמעאל כסא, d. i. כםיתא in Ket. 98a ist »Kleid«, 5a. s. v. פי׳ בלשון לעז אנפולא ובלשון ישמעאליכאם :כס, d.h. ampoule (אנפולא auch G.) »Blase«; arabisch ydS »Becher«. 6. s. v. . . ומערבין עליו כמה ממיני בשמים והוא אל כאן :כשר (באן .1) בלשון ישמעאל ועצי בשמים הן שמכשירין וכו׳ מפוטם כגון זה מברכינן עליה בורא עצי בשמים כגון אל גאליה וכדומה לה, qL, XaJIc. 7. s. v. לוף nach ובלשון ישמעאל אל קולקאם :ועליו רחבים ויש אוט רים וכו׳ ורבינו דניאל פי׳ וכו׳ שעומד תחת הארץ ירושלמי בכלל... das ובל' ישמעאל קלקאס in der Ed. unten, gehört also zur Glosse (s. Kohut). 8. s. v. למם Schluß: וכן בלשון ישמעאל אוט׳ יא לטק, u«J11 ״ 9. s. v. והו אל רמה :לנך, Jf>s. und מתק (s. oben) gemeint. Wohl auch die Glosse in Ms. Br. s. v. ואני שמעתי פי׳ ולעולם לא מסתברא סיד כדי לעשות כלכול :כלכל כי יש מקומות שעושין צורת של סיד כדי לצחק בה הנערים והוא כמו טלה מלח)?), meint R. Mazliach. Nicht hierher jedoch gehört das Zitat bei R. Salomo Sireleyo Komm, zu j. Ber. 1a: פי׳ הגאון ר׳ מצליח ז״ל מ״ם הראשון בו׳ Aruch s. V. מתי, das in allen Mss. enthalten ist.