Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1916-01-01 · Heft 2 · p. Seite 111

R. Mazliach Gaon. 111 Glossen »Meborrachs« benutzt; s. v. וכן שמעתי אני מבורך נאונוס טפי ר׳ משה הגפוסי ז״ל וכו׳ (s. unten). Ebenso hat noch das Ms. Hab. s. v. ,פ״א ששמעתי אני מבורך ראשו של למד וכו׳ :מגדל (Kohut s. v.), wo in Ms. Geiger das 'פ״א כו ganz fehlt, andere Ms. aber פ״א ראשו כר haben. Von »Meborrach« rührtauch, was hier schon Kohut richtig bemerkte1), die Glosse s. v. מגמר in Ms. Hab. her. Sie lautet danach ואני שמעתי מר׳ מצליח :מעשניך את הבית ז״ל מחתה יושבת נעל גבי] גחלים ונרתנין עליה בשמים וענבר בשביל כבוד ובל׳ ישמעאל וכו׳, wo die andere Mss. und Edd. schon gekürzt haben (Auch Ms. Br.!) :וי" מ מהתה וכר. Dieser מבורך war einer der ältesten Kopisten des Aruch, und aus seiner Kopie stammen die Mss. Hab., Br. und auch das gekürzte Ms. Geiger, zum Teil auch die ed. pr. (s. oben)2). Besonders aber, direkt aus seiner Kopie hergestellt, ist Ms. Br. (Kohut 1,152 und Einleitung UI). S. v. נר hat Br. am Rande: מצ&תי כתוב בע1וך שהיתי מעתיק ממנו שאמר כך הסופר שכתבו** ואני מבורך הסופר יש בידי סברא ששמעתי מאיש ישמעאלי אמר כי סביבותינו אומה אחת וכו׳ וכו׳ (s. Kohut, Eint das.; ich zitiere nach dem Ms.). Auch sonst sind hier Zusätze mit dem Namen מבורך vermerkt (s. Kohut a.a.O.): s. v. ואני מבורך אמרתי טבעץ טבעין כלוט׳ בעל צדקה :חליקופרי, s. v. חמק Schluß: ואני מבורך אומ׳ שהן חולין מרוב צערן ביום ובלילה מחלין עצמן, s. v. חסף Schluß: ואני מבורך אום׳ הני כדלי בדרך בחום בימי הקיץ, s. v. חשק Schluß: (Hab.ואני מבורך שמעתי(ואני שמעתי השוכר חמור (BM. 79a) א' מבעלי מקרא מצא לפני נויקים ראה בו כתוב ומתה בחצי הדרך אמ, רב׳ (דב, ־=־ דברים?) והמעין וכי לא לו היו יור׳ אמ׳ וכו׳) אמ׳ לו אני אתה בעל מקרא גדול לא אמ׳ fehlt in Hab.?) (3מפיבשת אחבשה לי החמור וארכב עליה מיד שתק, s. v. טטרס Schluß: ואני מ ב ו׳ אמרתי מסננת היא עשרה כמו קערה ומנוקבת נקבים הרבה והיא של בשמים לסננות (!) בה דבר הלח ורפואות. Der Kopist von Br. hat aber zuweilen die Glossen gekürzt. S. v. 1) ובלי ספק היא הוספת מבורך הסופר עיי//ע מגג, vgl, auch seine הערות ותקונים zu Bd. 1, s. xv. 2) Aber sie fußt nicht auf dem Bresl. Ms., wie Kohut (Einleitung L1V) behauptet, s. unten. 3) s. Parchon 21 <* s. v. חמר, Toß. Jom Tob BM., V 4.