Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1914-01-01 · Heft 3 · p. Seite 319

Das Plagium, ׳319 gedehnt, bis die enge Beschränkung seines Sinnes genügend erweitert worden. Die Erklärer scheiden sich in zwei Gruppen. Nach der einen Auffassung wolle der Spruch besagen: man dürfe von einem Lehrsatz, den man nicht aus dem Munde des Lehrers empfangen, nicht behaupten, man habe ihn vom Lehrer gehört1), d. h. es ist verboten die eigene Meinung oder die eines andern als diejenige seines Lehrers auszugeben, um ihr durch dessen Autorität Gewicht und Geltung zu verschaffen2). Die jüngere Erklärung, welche dem Wortlaute des Textes mehr gerecht wird und auch allgemein durchgedrungen ist, lautet: Es ist untersagt einen Lehr״ Spruch, den man nicht vom Lehrer überkommen, anonym mitzuteilen, sondern man muß den Namen des Gewährsmannes, von dem der Spruch herrührt, ausdrücklich nennen, weil sonst die Hörer in der begründeten Voraussetzung bestärkt würden, daß der anonyme Satz den Lehrer des Tradenten zum Urheber habe3). *) So schon Kallah Ende וכל ד,אומר דבר סשם חכם שלא אמרו ממנו. Es muß wohl heißen שלא שמע ממנו oder שלא אמרו ואמיר ממנו. Mag. Abr. zu O. Ch. 156, 1, Amu. 2 liest שלא גמרו ממנו. Darnach dann R. Ascher zu Ber. 4, 5 והאומר דבר שלא שמע מפי רבו ואומרו מפי רבו und R. Jona zu Alfasi Berach. שלא שמע ממנו ואמר אותו בשמו אמרוה רבנן משמיה דר, ירמיה ולא קבלה, משמיד. דר, יוחנן וקבלה Sabb. 21b. אמר ליה רב פפא הכי אמר רבא ... ולא היא לאשתמופזי נפשיה הוא דעבד• Ber. 43 b. גניבא משמיה דרב אמר ... אמר רב יוסף שרא ליה מדיה לגניבא. dazu Raschi: ימחול לו דברנו תדאי שקר העיד משמיה דרב Ber. 25a. ולאו מילתא היא B. m. 109 und Tos. das. שלא אמר דבר זה מעולם. Aruch Kohut בדותא II, 15. שמע שמעון בר בא ואמר בדין דר׳ אבד,ו בעי סלפה בנתיה יוונית, ף הוא תלי לה בר* יוחנן j. Pea 1, 1; Sabb. 6, 1; Sota Ende. אמר משמיה דר׳ יוחנן ואהדרינהו ר׳ אמי ור׳ אסי לאפייד״ו Joma 73 a. כלומר לא ר׳י אמרו• Raschi aas. ולא היא, לא תנא ליה רבי יום״, אלא כי היכי דליקבל — ר״י אמרו מניה Erubin 51 a. אם בקשת להחנק היתלה באילן גדול Pes. 112 a. Pirke Schönbl. 13. Vgl. die Erklärung des Mag. Abr. zu O. Ch. 155. Aruch s, v. חנק und אשל, Sachs Beitr. I, 104. Bacher, Ag. d. T. I, 279 und אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה j. Thaanith 4. s) So Main!. Taim. Thorah אל יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד*