Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1914-01-01 · Heft 3 · p. Seite 315

Das Plagiurn. 315 rücksetzung ist dem Lehrer gewöhnlich sehr nahe gegangen, und er hat auch seinem Unmute hierüber recht verdrossen Ausdruck gegeben1). War die Urheberschaft des Lehrsatzes den Satz mit den einleitenden Worten: »So spricht mein Lehrer im Namen des R. Lasar. II. מילין דשמע [richtig בר ישיטא דוד. אמורא דר׳ אבהי, אחה [אהא מן אבוי, הוד. אמר, כן א״ר בשם אבא, מילין דלא שמע מן אבוי, דוד אמר פן אמר רבי בשם ר, חיננא. R. Natah — so muß es anstatt בר ישיטא und רב ינטה Pes. 4,1 oder בר נטה Thaanith 4.5 heißen, da doch sein Vater Chinnenah hieß — war der Amora des R. Abbahu. Hatte er einen Lehrsatz laut zu verkünden, den er früher unmittelbar von seinem Vater R. Chinnenah überkommen hatte, dann ließ er den Namen des Vaters weg und tradierte: »Es spricht mein Lehrer im Namen meines Vaters«. Widrigenfalls nannte er den Namen seines Vaters: »So spricht mein Lehrer im Namen des R. Chinnenah«. in. ,וכן ד מנא, כד הוד, מורי בחבורתה, מילין דשמע מן אבוי בביתא הוד אמר כן אמר רבי בשם ר׳ יונה, מילין דשמע מן אבוי בבית לועדא, דוה אמר כן אמר ר׳ יונה.. R♦ Manna geht in der Differenzierung noch weiter. Hatte er im Kollegium einen Satz wiedergegeben, den er zuvor von seinem Vater R. Jona privatim und zuhause vernommen, dann referierte er: »So spricht mein Vater R. Jona. — כן אמר רבי בשם ר׳ יונה muß also in כן אמר ר׳ יונה אבא korrigiert werden, weil dies die Anführungsformel ist, die er häufig anwendete. Außer den Belegstellen bei Frankel, Mebo 114 b, s. noch j, Schek. 3,1; R. h. 1,1. — Hatte er -aber'den Lehrsatz in öffentlichem Lehrkreise von seinem Vater gehört, dann trat die Beziehung des Sohnes zum Vater zurück, und er referierte kurz und kalt: »So sagt R. Jona«. Vgl. noch Kidd. 31b; Malm. Talm. Torah 4, 3. Mamrim 6, 3; J. D. 240, 2. 242, 15. מי הס הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים ף Horaj. 14a. שמע ר׳ אושעיה והיה ביש ליה, אמר אנא אמרי שמעתמא, ולא אמדי משמי j. B. 6,3,8. אמר לשמעתי, בי מדרשא, ולא אמרה משמיד, דד״ל, שמע ר״ל ואיקם־־ד Men. 93b; Nidda 19a. ר׳ אלעור אמר לשמעתא בי מדרשא, ולא אסרה משמיה דר״י איקפיר Jeb. 97 a. הדר חזיי' לר' אלעור בישות אלמד שמעית פילי דבר נפדזא ולא אמרת לן משמיה, Ket. 25b; Makkot 5b. אמרה בי מדרשא ־ולא אמרי משמי, שמע רב ששת איקפיד, אמר מן דעקץ ליעקציד. עקרב* jeb. 96b; Sanh. yob; Bech. 31b. מה עבד הא בבלאה, דלא אמר שמעתא משמי j Schek. ובאיש ליה לר׳ יוסי דלא אמרה מן גרנדה i. Sahb. 1, 1. רברבניתיה דמר ופררותי, דמר גרמה ליה למר דלא תימא שמעחא מפלמיה Pes. 104b. Vgl. Scher. G.; Juchasin W. 126. ,האי מילתא אמד תה אנא ואיתמרית משמית דר׳ זירא כדתי¬ Beracb. 45 b. לא אמדה משמיה Bech. 31b. יתיב רבינא ואמר שמעתא בלא גברא Bech. 36b. יתיב רבאץקאמר משמיה דרב