Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1913-01-01 · Heft 6 · p. Seite 733

zum fünften Buche Moses. 733 מאדי®) למען הודיעך כי לא על הלחם לכדו יחיה האדם ולא תשים במחינך על הלחס ולא על מדנית שעל*1) כל מוצא פי הי. בליט׳ על מצותיו וחוקיו שיצא11) מפיו יחיה האדם ובהם תש־פ בטחונך וריב עסקיך כי הם יתנו לך חיים בעילם הזה ולעולם הנא. ולכך לא תלך אחר חשדת הלב לחמוד כסף וזהב באיסור. מיטב לך למניע עצמך ממנו, לשמיר המצות בי העינוי מביאך לאחרית טוב כמו שהראה לך דק׳ במדבר שעינך יהרעיבך, ולבסוף נתן לך אחרית טיב שהביאך אל ארץ טובה. אי נטי וזכרת את הדרך שתשים לל־בך כמה הטריחך הדף, כדי שתשמור מצותיו. ומתוך12) תבין בלבך שהק׳ חפץ ורוצה שתשמור מצותיו ותהיה זהיר בהם. .4 שמלתך לא כלתה מעליך ורגלך לא בצמה מעינוי הדרך על זה הראה לך שלא תתן לב לאבול ולא לכסות אלא ללמד ולשמור מצות, בי הכל יספיק לך בלא עמל אם תגמול בתורה ובמצות. לא בצקה לא נפח׳ במו בצק, אנפליר בל,*1). .5' וידעת עם לבבך יבול אתה ממנה להבין בי בל העניין הללו לטובתך הן. כאשר ייסר איש את בנו שמכהו ומצערו על הספר ומתבוין לטובתו, שאע״פי שמצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן. כך הק׳. מה שמצערו להיות שטח לאחר זמן ולהטיבו.באחריתו. ויכפול לך שברך. .7—6 ושמת את מצ}׳ת ה׳ אלהיך [וכר] כי ה׳ אלהיך מביאך אל ארץ טובה. כמקים העינוי והרעבון ישפיעך טובתו, במו שמינה והולך. יוצאות“« בבקעה ובהר אין בני ההר צריכין לירד בבקעה למים ואין י בני הבקעה צריכץ לעלות כהר למים. .8 ארץ חטה ושעורה. שבעת מינין הללו מצוין בה, ויש לפר׳15) בכלל ז׳ מינין הללו הרבה מ־נין, שהרי שיפון וכוסמין ומין16) חיט־ן, שכילת שיעל מין שעורין. ארץ זית שמן ודבש. זית שמן זיתים הראוים להוציא מהן שמן17), ודבש בל מיני מתיקה קורא דבש. .9 לא תחסר בל בה שאין ארץ ישר׳ חפירה כלום. .10 וברכת נאת] ה׳ נאלהיך] על הארץ הטובה מצוה. ומכאן תקנו*1) שלש ברכות שבברכת המזון. ואכלת א׳ ושבעת ב׳ וברכת נ", שמברך על אכילתו זהו ברכת הזן, על הארץ זהו ברכת האיץ נודה לך, •) Diese Worte sind vielleicht in Paranthese zu setzen; für *מאבי besser 1*10 מסאני) L. י1 •כי על) L. נ1 שיצאו) Erg. 13 .כך) enfler. u) B. T. 1 .יצאים&> s, Kilajim I, 1. u) L. [מי. Vgl. Raschi. Berachot 48 b.