Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1913-01-01 · Heft 5 · p. Seite 561

Aus der Bibelexegese Joseph Ibn Kaspis. 5öl תמימה gleichbedeutend verstand und im Psalm jenen für diesen setzte1). — Zu Jerem. 23, 39 nimmt er Anlaß, von der Unvollkommenheit der christlichen, aber auch der arabischen Bibelübersetzungen zu reden (S. 14)s). Zu Jerem. 35,1 (S. 18) legt er Verwahrung ein gegen die Erklärung von Stellen in Jesaja, Jeremia oder andern Propheten »auf den Messias der Christen oder auf unsern .Messias, der den dritten Tempel erbauen wird.« »Man darf keinem Propheten eine Verheißung der Erbauung des dritten Tempels oder einen Hinweis auf das Christenthum zuschreiben, wenn man bei ihm nicht die Zerstörung des zweiten Tempels vorausgesagt findet; eine solche Voraussage findet sich aber nach allgemeinem Zugeständnisse weder bei Jesaja noch bei Jeremias8). Gegen die christliche Erklärung der Worte in Zacharia 2, 14 »ich werde in deiner Mitte wohnen* findet Ibn Kaspi (S. 131) eine genügende Widerlegung in Chaggai 2, 5 »mein Geist besteht — noch heute — in euerer Mitte«*).— Zu Chaggai 2, 9 (S. 132) weist er die Argumentation zurück, die von den Christen gegen das Judentum aus dem Ausdrucke הבית האחרון gezogen wird; denn האחרון bedeute nicht das »letzte«, sondern sei relativ verstanden, wie am deutlichsten aus Exod. 4, 8 f. zu erkennen sei5). .לק טעה. בו המתרגם לנוצרים במה שאמד בתורה אין בד, מום . . . לא כן במועתקים בלשון נוצרים או ערבי ואיך זה עד נאמן ומופת (״ נסור כי אין ספרי הקדש המועתקים שליטים ואין זה לבד רק כמה מקומות לטאות ולאלפים שלא יוכלו שום מעתיק להניחו.. — Vgl. jfag. 1912, s. 209, Anm. 6. *> שאין ראוי בשום פנים לייחס לשום מכל הנביאים שייעד בנין בית שלישי או ענין הנוצרים אלא אם כן ימצא כתוב בספרו שייעד חורבן בית שני ואם כולם טורים בישעיה ובירמיה ... ולבן גם היום רוחי עומדת בתוככם אל תיראו ודי בזה המאמר לנוצרים (* קושיא על מה שיפרשו באמת ושכנתי בקרבך ■. Last meint das letztere Zitat sei in ושכנתי בתוכם (Exod. 25, 8) zu emendieren. Das gibt aber :keinen Sinn; vielmehr ist ושכנתי בתוכך in Zach. 2, 14 oder 15 gemeint, welche Verheißung — das meint wohl Ibn Kaspi — von den Christen als Weissagung auf Jesus gedeutet wurde. אמנם מה שיטענו עלינו שכנגדנו בא מדם האחרון זה הבל הבלים . .. (* Monatsschrift, 57. Jahrgang. 36