Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1913-01-01 · Heft 5 · p. Seite 557

zum fünften Buche Moses. 557 לשלום86), כמו שמפר׳ בשופתים37) ושוטרים38), שאין קוראין לז׳ אומות [לשלום], ואפי׳ לשיחון לא קראו לשלום אלא על ארץ עמון ומואב ובלבד שישיב להם ארץ האמורי אשר לו. ולבך לא הניחם לעבור כלל, שהיו רוצים לקחת קצת ארצו. ועל ארץ עמון ומואב אמרו89) אעברה בארצך כלום׳ בארצך שאין לנו דין בה. הנהייה. Kapitel 3. .11 הנה ערשו ערש בחד. כלוט׳ מבצר חזק בכחל היה לו ברבת בני עמון, שהיה מוקץ’)'חומה חזקה כברזל. תשע אמות ארכה. גובה של החומה שסבב המבצר, וארבע אמות רחבה נאמת איש של חומה* 2) אמות ק1ךדנא3). ערש לשון עיר מבצר, כדכתי׳4) ובפאת מטה .(6ובדמשק ערש, ובתלמוד5) מערב לה לכולה מתוזא דערסייא .12 ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההיא. מקד קצר הוא והוא קאם׳ ואת הארץ הזאת אשר ירשנו בעת ההיא [וגד] נתתי לראובני וגוי. (8..13 חבל הארנוב. חבל לשון חלק, כמו7) ויפלו חבלי מנשה עשר ארגוב לשון פלך ומחוזו9) כדמתרג׳ אונקלד. 17 אשרות. לשון שפיכה, במו10) ואשר הנחלים, זהו מקום שהנחל. (!1שיצא׳ מן־ הסלע שופך ומזנק שם, דכתי׳ הכא אשרות הפסגה ובתי׳ התם מבמות הגיא אשר כשדה מואב ראש הפסגה. 19 ידעתי כי מקנה רב לכם. וצריכים אתם למקום הזה שהוא. (18מרעה. ולפי שהוא מקום מרעה, קורא לה18) עשתרות קרנים, במו עשתרות צאנך, שהיתה בין שני הרים גדולים וגבוהים עד שלא היתח (14החמה יבולה לזרוח בגיא אשר בין שני ההרים מתוך עומקו של גיא וגובהו של הרים. ובימות הקיץ מכניסין שם המקנה מפני החמה, ולבך נקרא עשתרות קרס ם, עשתרות על שם הצאן, וקרנים על שם גבהות ההרים. והבי מובח בסוכה15) שאין החמה [זורחת] בין אותם שני ההרים, דאמרי׳ 8•> Im Ms. folgen die Worte: הנה ערשו ערש ברזל, die hier zu streichen sind. 7״) L. בשופטים• “) s. Comm. V, 20, 16. s9) IV, 21, 22. נ) L. מוקף. s) L. וארבע אמות רחבה של חומה באמת איש. *) L. vielleicht קורדואינא de Cordoue, kordoanische Elle. Das Wort kommt sonst nur vor in der Bedeutung cuir de C., Korduanleder. 4) Am. 3, 12. 5) Erubin26a. s) L. nach unseren Talmudtexten .עימייתא ערמייתא ז) Jos. 17, 5. e) B. T. עשרה. a) L. ״« .ומחוזא) IV, 2!, 15. ») IV, 21, 20. '*) I, 14, 5, «) v, 7, 13. “) L. נבחו u. עמקו. >») Sukka 2 a.