Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1913-01-01 · Heft 2 · p. Seite 189

Die Familie Schcmtob in ihren Beziehungen zur Philosophie. 189 Auslegungskünsten seine Zuflucht genommen, die einer ernsten Prüfung nicht standhalten könnten1). Mit Entrüstung wendet er sich gegen die Art und Weise, wie Maimonides die Wundererzählungen der Schrift umdeutet. Darin sei M. noch über die Karäer hinausgegangen, die nur die Tradition verwerfen, aber doch an der Schrift festhalten, während er in den Wegen des Aristoteles und seiner Anhänger wandele, die an keine Thora glauben und nur der Forschung ihrer Vernunft vertrauen2). Der Standpunkt des M. in Betreff der Frage von der göttliehen Vorsehung erscheint ihm noch tausendmal schlimmer als der des Aristoteles. Er glaubt, dies ohne Scheu aussprechen zu müssen, denn wo es sich um die Entweihung des göttlichen Namens handelt, da dürfe man keinerlei Rücksicht nehmen, und umsoweniger einem Manne gegenüber, dem die meisten Juden Gefolgschaft leisten, und der es durch seine Bücher und seine Autorität verschuldet habe, daß Israel den Gott seiner Väter verleugne3. Seine Kenntnis des maimonidischen Führers hat ‘) Das. 1, 1, s. 6a: ולמדנו מכל דבריו כי מה שהבינו רבני צרפת זיל ושאר המשיגים עליו, כי. לפי דעתו אין עונש לנפש הרשע והוא כופר ברינה של נהינם ובחשבון ובמנין, הוא אמת ויציב, וכן מה שהשיג על ־ו הראב״ד דל וריט ד,לוי ורבנו שמשון בעל התוספות ושאר רבני עולם דל ורבנו שמואל ראש ישיבה בבבל, שלא היה מאמין בתחיית המתים הוא אמת ויציב, ותחיית המתים שלו הוא יציאת השכל לפעל וההבנה שתקבל הצורה ותשאר, והם זצ׳ל מפני שראו שאסור להם להתגאל בדעות אנשי המחקר והיה להם כנמנע לעלות על דעתם, בי זאת סברתו לסתור לגמרי כל אמונות התורה, לא בררו דבריו ובו* *. Das. 6b: וגם החסיד הרמב״ן היד, מחזיק בקבלתו ותורתו ולא עלד, על דעתו שאדם גדול כזה היד, מכחיש בעונש נהינם ותחיית המתים ואף פי יאמין כי יסתיר כל התורה מכל וכל, לבן דרבנה,)[ו] לעשות הומת עליו ולישא וליתן בדרכי ההלכות וחוץ מכבודו הם דברים בטלים. Vgl. VI, 6, s. 65 b. s) Das. II, 1, S. 12a-12 b. *) Das. II, 4, s. 15 b: וגם כי נטד, הרב מדעת ארמטו במקצת עד שהורד, שהיה מאמין בתורת משד, על דרך שבתבתי למעלה ולעניות דעתי דעותיו רעות מדעותיו... אבל אין ספק בי אמונה זו היא רעד, אלפי אלפים מן הראשונה, וחלילה, לי להחניף אדם בי במקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב, כל שכן לסותר כל התורה ורוב היהודים נמשכים אחריו, ער שספריו וחזקתו הם היו סבת כפירת בני ישראל בד׳ אלד,י אמתם.