Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1913-01-01 · Heft 2 · p. Seite 178

178 Die Familie Schemtob in ihren Beziehungen znr Philosophie. tigen waren, wie von zeitgenössischen Schriftstellern berichtet wird, in besonders großer Anzahl aus den Kreisen derer hervorgegangen, die sich dem Studium der Wissenschäften ergeben und dadurch an ihrem Glauben Schiffbruch erlitten hatten. Die sogenannten Philosophen waren die ersten, die dem Judentum abtrünnig geworden waren und die durch ihr Beispiel dazu beigetragen hatten, die Glaubenstreue auch in weiten Kreisen des Volkes zum Wanken zu bringen1). Wie ganz anders hatte die Standhaftigkeit der jüdischen Gemeinden in den Ländern sich bewährt, in denen sie von der Beschäftigung mit der Philosophie unberührt geblieben waren. So hatten während der durch das ganze vierzehnte Jahrhundert sich erstreckenden Judenverfolgungen in Frankreich, die mit der endgiltigen Austreibung im Jahre 1394 ihren Abschluß fanden, Tausende und Abertausende allen Versuchungen widerstanden Gescb. d. Juden VIII, S. 79, Asm, 1 zu gering erscheint. Die ungeheuerliche Angabe in den älteren Editionen, nach der 200.000 Juden damals sich getauft hätten, beruht unzweifelhaft auf einem Druckfehler. Vgl. die Angabe des Isak Arama in der folgenden Anmerkung J) Schemtob, der ältere, im Emunot, S. 4a: ובאשר חקרתי בדבריהם פה שיכולתי לעמוד עליהם בעדה בקרבי שלהבת ובי פרחה בבני ישראל צרעת מפארת וראיתי בי בכל הדורות האלה כפרו והמירו המופלגים בחקירה, ואין ספק כי כאשד תקפונו הצרות וגזרות השמד בסבה זו אבדה קהלנו, כי המפולפלים והסתחבמים (עזה הסוכר.) [עזבו תורה] ופרצו גדרה ונמשכו אתריהם בני האומה עד שיבשו עצמותינו אבדה תקותינו, כי אחר שהסכימו שאין דין ואין חשבון על טוב ועל רע ולטובים מהם ימשך השפע אחר התכוננותם בנמצאות, הנד. הוא פנוי ויניע על מחוז חפצו בהיותו בן חורין ולא בהיותו עבד ובאמונת השם העליון, כבד התוכחתי עם מקצת הפולפלים מהם ומצאתים על דרך זה. isak Arama, חזות קשה, S. 21a: ואל אישך תשוקתך ובו׳ יעצה שתהיה מגמת השפל העיוני אשר אתה ותשוקתו תמיד לשרת את בעליו, הוא השכל הנבואי' והוא ימשול בו.להביאו בכפל ריסנו אל אשר ירצה, ושלא ירים העיון הפילופופיי את ידו ואת רנלו, ני אם אשר ירשה אותו התוריי והנבואיי, וזאת היא המעולה שבעצות, ואשר מיאונה הפילה כמה אלפים ורבבות ם עפנו כאשר זכרנו. Ähnlich bemerkt Josef Jaabez nach der Vertreibung der Juden aus Spanien und Portugal אור החיים, S. 5a: אליכם אישים אקרא מגולת ספרד אני, אשר נורשנו בעתותינו הרבים והעצומים, ורוב המתפארים בחכמה כמעט כולם המירו את כבודם ביום מר, והנשים ועמי הארק מסרו נופם וסטונם על קדושת בוראם.